מעבר לתוכן העמוד

חלביב יווני
Periploca graeca

4.7 סכנת הכחדה

name of participantsהשתתפו בכתיבה: מיכה לִבְנֶה
תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

מטפס רב-שנתי שענפיו מתפתחים לגזעים מעוצים עבים, היכולים להגיע למרחק של 30 מטר ולטפס לגובה של 15 מטר. הצמח מתפתל ונכרך בחוזקה מסביב לענפיהם של צמחים אחרים. העלים נגדיים, אזמליים-רחבים, תמימים, קרחים, עבים ובשרניים מעט, מוקשים ומבריקים, אורכם 5-8 ס"מ. התפרחת דו-קרנית דמוית סוכך, ובה 5-35 פרחים. עלי הגביע מעורים בבסיס עלי הכותרת ונושאים בלוטות צוף. הכותרת גלגלית, מחולקת לחמש אונות סרגליות מפורדות עד בסיסן. קוטר הכותרת 20 מ"מ וצבעה ארגמן עכור. זירי האבקנים חופשיים. המאבקים שעירים בגבם ומהודקים אל קצה העלי. האבקה נאגרת ב"כפית" (אבקית) שבסיסה דביק. הכפית צומחת בין שני אבקנים והיא משמשת מנגנון להפצת האבקה. לא ידוע מי המאביקים. העטרה בנויה מחמש אונות חוטיות סגולות, השסועות בקצה כלשון נחש. הצלקת רחבה, מחומשת וקולטת את האבקה בצידה התחתון.
פורח מסוף מרס ועד אוקטובר, השיא במאי.

מקובל במערב אירופה כצמח נוי. מפיקים מהקליפה חומרי בורסקאות. מהגבעולים מפיקים את הגליקוזיד פריפלוקין, שהוא חומר מעורר חלש, הממריץ את פעולות הלב. משמש גם כעץ הסקה ועלווה למרעה.

גדל רק בגלילת עמק החוּלה בעמק דן לאורך נחל שניר (החצבאני) ונחל חרמון (הבניאס). ידועים כיום שישה אתרים, רובם בנחל שניר מצפון לכביש 99 ועד הגבול. בנחל חרמון ידוע אתר קרוב למעיין וכן אתר ליד שדה-נחמיה במפגש נחלי חרמון, דן ושניר. האתר ברמת הבניאס יכול להיחשב כלול בגלילת הגולן, ואז יצא כי הצמח גדל פורמלית בשתי גלילות.

מטפס על צומח הגדה בשולי נהרות מהירי זרימה. ברוביץ (Browicz 1982-1996) מדגיש כי הצמח נמצא באופטימום של שפעתו וצורתו בארצות הים השחור, שם שוררת לחות רבה באוויר והקרקעות עשירות. האוכלוסיות גדולות במיוחד בפתחי נהרות בצפון הים השחור, שם הוא תורם לעבי הסבך של יער דמוי ג'ונגל, עשיר במטפסים.

* שישה אתרים משתרעים כולם בשני מקטעים צמודים זה לזה גיאוגרפית לאורך נחלי חרמון ושניר בעמק דן בצפון ישראל. חסר לאורך נחל דן שבין שניהם.
* חמישה מתוך ששת האתרים כלולים בשמורת טבע, אך בשני הנחלים אשר הם שמורות מתבצעת פעילות נופש שוקקת.
* בית-גידולו סבל מפגיעות שלא-בידי-אדם, מנזקי שטפונות בנחלים, המשנים את הנוף ועוקרים צומח-גדות, כולל עצי דולב גדולים וחלביב המטפס עליהם.
* לא נעשה סקר צמחים בבקעת החוּלה, ולכן אין מידע על קצב הכחדת האוכלוסיות. לפי מיכה לבנה, קרוב לוודאי שמאז שנות השישים אין שינוי משמעותי במספר האתרים ובגודל האוכלוסיות.

מומלץ לערוך סקר יסודי ובו למפות ולספור את מספר הפרטים (קשה מאוד במטפסים!) של החלביב בעמק החוּלה. מומלץ לנטר שתי אוכלוסיות בנחל שניר ובנחל חרמון, אם אפשר בתנאים הידרולוגיים שונים.

צמח צפוני שתפוצתו רחבה למדי, מאיטליה ועד אירן. הצמח שכיח מאוד בארצות הבלקן ובארצות מסביב לים השחור. גדל ברומניה ובאוקראינה, ושכיח מאוד בכל ארצות הקווקז ובחוף הים הכספי. גדל באירן ובעירק רק בצפונן, ונעדר לחלוטין מסוריה. בטורקיה הוא גדל בנהרות החותרים את רכסי ההרים לכיוון הים בכל אזורי החופים, ונכנס לרמת אנטוליה רק בצפון ובמזרח. בכל הלבנט הוא גדל רק בלבנון, שם הוא שכיח לאורך נהרות.
בפלורה פלשתינה יש נתון על מציאותו במואב. ברוביץ (Browicz 1996) מטיל ספק במהימנות המידע, ולכן נכתב בטבלה האדומה כי הצמח פריפריאלי צפוני.

מטפס מעוצה צפוני, המגיע בעמק דן לקצה תחום תפוצתו העולמי. מספר אתריו קטן ביותר, וכולם גדלים באותו מקטע, עובדה המגבירה את החשש להכחדה.

Browicz, K. 1966, The Genus Periploca L. Arboreum Kornickie 11:
5-104

name of participantsהשתתפו בכתיבה: מיכה לִבְנֶה

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגליGreek Silk Vine
שם ערביעטפה רומייה
משפחהאסקלפיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית לחה
כורוטיפאירו-סיבירי (ים-תיכוני ומערב-אירנו-טורני)
אתר מרכזי לשימורנחל שניר (חצבאני) ונחל חרמון (בניאס)

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
1
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליות N
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום סכנת הכחדה
1 (1) גלילות
צמידות: גבוהה
33.3% אתרים בשמורות

מינים נוספים

לשנן בובה
מחומש לולייני
אחי-חרגל אפריקני
מעלה-עשן מדברי