מעבר לתוכן העמוד

עיט שחור
Aquila verreauxii

סימן אזהרה נכחד באזורנו
RE

העיט השחור מוערך כמין ש"נכחד באזורנו" (RE). תהליך ההכחדה התרחש בתחילת שנות ה- 1970 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ (פרטים בודדים מזדמנים לישראל אחת למספר שנים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר העיט השחור כמין שנכחד באזורנו (RE).
RE הערכה אזורית נוכחית | RE הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, סהרו-סינדי, סודני
תצורת נוף הררי, מצוקים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן מצוקים
סוגי מזון חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון ציד ולכידה

עיט גדול מאוד, כהה ומרשים של אזורים סלעיים ומצוקיים המתמחה בציד של שפני סלע.
הזוגות המקננים יציבים בנחלתם ופעמים רבות משתפים פעולה בציד.

כיום מזדמן נדיר ביותר בהרי אילת, בנגב ובמדבר יהודה, בעיקר בחורף.
במאה הקודמת קינן בגליל.
פרט בוגר נאסף בעין גדי ב-1911 (אוסף שמיץ). בין השנים 1961–1971 נרשמו כ-30 תצפיות של עד 5 פרטים ביחד בגליל העליון. שני זוגות קיננו ככל הנראה ב-1964, בנחל דישון ובנחל בצת. מאז 1971 לא נראו עיטים שחורים בחבל הים-תיכוני של ישראל, אך תצפיות רבות נרשמו בהרי אילת, בערבה ובדרום מדבר יהודה, והללו מייצגות ככל הנראה הגעה של פרטים שקיננו ויתכן שעדיין מקננים בירדן ובצפון סיני (סלע 1975, פז 1986, Shirihai 1996, מירוז ואלון 2001).

אזורים הרריים ומצוקיים בחבל הים-תיכוני והמדברי

מספר זוגות של עיט השחור קיננו במהלך שנות ה- 1960 בגליל העליון. הם נכחדו מאזור זה מסיבה לא ידועה, ככל הנראה בעקבות אירועי ציד והרעלה. היות והעיט השחור לא היה מוכר בגליל במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה- 20, יתכן שריבוי התצפיות בגליל בשנות ה- 1960 נבע מהגירה של פרטים צפונה, שהתאפשרה ככל הנראה בעקבות הפחתת התחרות עם העופות הדורסים המקומיים, לאחר שהללו נפגעו מההרעלות האינטנסיביות שהתרחשו בצפון הארץ באותן שנים.

  • סלע, י. 1975. סקר העופות הדורסים 1970–1975. אוניברסיטת תל-אביב: המכון לחקר שמירת הטבע.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

עזנייה שחורה
זרון סוף
דיה שחורה
פרס