צולל ביצות

Aythya nyroca

צולל הביצות מוגדר כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה בשטח תחום תפוצתו, המוערכת בלמעלה מ- 50% במשך 3 דורות (22.8 שנה), וכן בגלל גודל אוכלוסייתו, הקטנה מ- 250 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר צולל הביצות כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי במעמד המין משקף הטבה מסוימת במצב האוכלוסייה יחסית לתחילת שנות ה- 2000, חלקה ככל הנראה נובע משיפור ברמת איסוף המידע.

בתי גידול	בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה
סטטוס בארץ	מקיץ, חורף, חולף
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	מין יציב, מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, סודני
תצורת נוף	בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים, גדה סבוכה
צפיפות צומח	בינונית
מיקום הקן	קרקע, סבך גדה/צמחיה צפה
סוגי מזון	חסרי חוליות, צמחי
שיחור מזון	במים
גדלי גוף	בינוני (500 - 1000 גרם)
גורמי סיכון	ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

מקנן נדיר במאגרי שפלת יהודה ובמאגרים ובולענים באזור ים המלח, וכן חורף וחולף נדיר למדי בגופי מים בכל רחבי הארץ.
עד לאמצע המאה ה-20 היה מקנן מצוי למדי (עשרות ואולי אף מאות זוגות) בצפון הארץ, בעיקר בעמק החולה. הקינון בצפון פסק לאחר יבוש בִּצות החולה ובִּצות נוספות בצפון. בשנות ה- 1970 נתגלה שוב כמקנן, במספרים קטנים ולא מדי שנה. האוכלוסיה המקייצת מנתה בשנות ה- 1980 100–200 פרטים, מרביתם בעמק החולה ובעמקים הצפוניים, אך גם בחוף הכרמל ובגוש דן (פז 1986, Shirihai 1996).
בעשור האחרון נעלם כמעט לגמרי כמקנן בצפון הארץ אך הרחיב את תפוצתו בשפלת יהודה ובדרום ים המלח.

בִּצות ומקווי מים מתוקים המוקפים בסבך צומח.

הסיבה העיקרית להיעלמות צולל הביצות היא הרס ופגיעה במקומות החיות המתאימים לקינון – מקווי מים עטורי צמחיית גדות מפותחת. בנוסף לכך, צייד בלתי מבוקר פוגע במין זה בעולם, ובמידה פחותה גם בארץ. תוכניות לחידוש ולפיתוח מאגרי מים בשפלת יהודה, כולל אטימתם ביריעות פלסטיק וכיסויים בלוחות סולאריים או מתקנים אחרים מאיימות על עתידו של מין זה בישראל.

מאמצי השימור והאישוש של המין כוללים טיפוח של גרעין רבייה (בגן החיות התנכ"י) ושחרור פרטים צעירים לטבע. מאמץ זה מבוצע החל מ- 2015, וטרם נאספו עדויות לגבי הצלחת ההשבה והשתלבות הפרטים המשוחררים באוכלוסיית הבר המקננת.

צולל הביצות הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה בארץ ובעולם בעקבות ניצול יתר והרס של בתי הגידול הלחים. אוכלוסייתו בארץ קטנה מאוד, אף כי בעשורים האחרונים ניכרת מגמה של עלייה במספר הפרטים המקננים והתפשטות של המין בשפלת יהודה ובשקע ים המלח. עתידו של המין בארץ מותנה בקיומם של מאגרים ובריכות המוקפים בסבך גדה.

צולל הביצות מקנן בבריכות ובמאגרי מים שסביבם סבך צמחייה נרחב, ולכן יש לאפשר התפתחות של סבך צומח מסביב למקווי מים. בנוסף, ברווזים צוללים רגישים מאוד להמצאות שייר עופרת בסביבת מקווי המים (Slobodian et al. 2015) ולכן מומלץ להפסיק את השימוש בתחמיש עופרת לציד.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• פרלמן, י. 2013. ברווזים נדירים דוגרים בישראל סיכום ניטור קיץ 2013. דו"ח רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
• פרלמן, י. וחביב, א. 2014. ברווזים נדירים דוגרים בישראל סיכום ניטור קיץ 2014. דו"ח רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Slobodian, L., Lewis, M. & Lehmann, C. 2015 (2nd edition). Guidelines on National Legislation for the Protection of Species of Migratory Waterbirds and their Habitats. AEWA Conservation Guidelines No. XX, AEWA Technical Series No. XX, Bonn, Germany.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.