צחיחנית החרמון מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בגלל המספר הקטן של פרטים המקננים בתחומי ישראל (פחות מ- 250), בשילוב התאמה אזורית לכך שהאוכלוסייה המקננת בישראל היא אוכלוסיית שוליים בקצה גבול התפוצה העולמית של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה צחיחנית החרמון כמין "בסיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין אינו משקף שינוי ממשי בתפוצת המין, אלא הבדלים בין המהדורות בשיטות ההערכה ובהתייחסות למינים המיוצגים בישראל על ידי אוכלוסיית שוליים, בקצה גבול תפוצתם העולמית.

בתי גידול	טרשים
סטטוס בארץ	מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	אלפיני
תצורת נוף	הררי
תצורות צומח	בתה, עשבוניים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	חסרי חוליות, צמחי
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	הרס וקיטוע מקומות החיות

עפרוני בגודל בינוני עד גדול המקנן בנופים הרריים צחיחים. ניכר בדגם הראש הייחודי הכולל מסכת פנים וסינור שחורים ושתי "קרניים" הבולטות מעל לצידי הראש. כל יתר חלקי הגוף בגוון חום-אפור המסווים את הצחיחנית היטב בסביבה הטרשית.

מקייץ מקנן בחרמון בלבד, מגובה 1,900 מ' ומעלה. האוכלוסייה בתחומי החרמון הישראלי מוערכת בכ- 50 זוגות (ישראלי ופרלמן 2013).

אוכלוסיית צחיחנית החרמון מאויימת על ידי עבודות פיתוח המתרחשות בכתף החרמון, כולל פריצת דרכים, הכשרת מסלולי סקי ופיתוח של מתקנים שונים.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

מומלץ לצמצם את עבודות הפיתוח המבוצעות בחרמון ולפקח עליהן בכדי למזער את הפגיעה בבתי הגידול הטבעיים.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• שוחט, א., פרלמן, י., שני, א., עובדיה, ע., ישראלי, נ., פרלמן, ג. ואלון, ד. 2009. טיבוע ציפורים ארוך טווח בחרמון: תמורות בהרכב החברה ובדינאמיקה של אוכלוסיות.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.