נשר מקראי

Gyps fulvus

הנשר מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בגלל הירידה התלולה בגודל אוכלוסייתו ובשטחי המחיה שלו. קצב הירידה בשטחי הקינון המאוכלסים מוערך כגבוה מ- 80% בשלושה דורות (53.4 שנים) וקצב הירידה במספר הפרטים מוערך כגבוה מ- 25% במשך דור אחד (17.8 שנים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הנשר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU), השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב האוכלוסייה שירדה מכ- 120 זוגות דוגרים בתחילת שנות ה- 2000 לכ- 40 זוגות כיום.

בתי גידול	מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני
סטטוס בארץ	יציב
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, סהרו-סינדי
תצורת נוף	מצוקים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	מצוקים
סוגי מזון	פגרים
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון	התחשמלות והתנגשות בכבלים, התנחלות רועי צאן ועדריהם בואדיות מצוקיים, פעילות מטיילים וגולשי מצוקים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, פעילות מסוקים וכלי טיס באזורי הקינון, צמצום מקורות המזון, ציד ולכידה

יציב נדיר. מקנן במושבות בגולן, בכרמל, במדבר יהודה ובהר הנגב.
עד לשנות ה- 1950 היה שכיח וקינן בכל האזורים ההרריים והמצוקיים בישראל, ממורדות החרמון ועד להרי אילת.
בשנות ה- 1980 קינן בכל האזורים בהם הוא מקנן כיום וכן גם בגליל המזרחי, במזרח השומרון ובצפון מדבר יהודה.

מגוון נופים הרריים ומבותרים בכל תאי האקלים. מקנן במצוקים.

מאמצי השימור של אוכלוסיית הנשרים הם רבים ומגוונים, בהובלת פרויקט "פורשים כנף" המשותף לחברת החשמל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע:
- מחקר וניטור מתמשך של האוכלוסייה המקננת
- אישוש ושחרור לטבע של פרטים מגרעיני רבייה או מאוכלוסיות אחרות באגן הים התיכון
- תפעול תחנות האכלה להבטחת מקור מזון סדיר ובטוח (נקי מרעלים)
- סניטציה וסילוק פגרים שעלולים להכיל רעלים משטחי המרעה
- מיגון עמודי חשמל כנגד התחשמלויות

הנשר היה בעבר יציב ומקנן שכיח במרבית חלקי הארץ. ירידה הדרגתית בגודל האוכלוסייה ובתחום המחייה נרשמה החל מתחילת שנות ה- 1950, כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם שימוש לא מבוקר בחומרי הדברה חקלאיים, שינוי שיטות הסניטציה והטיפול הווטרינרי בחיות משק, התחשמלות על עמודי מתח, הפרעות באתרי הקינון ועוד.
- אוכלוסיית הנשרים בישראל נמצאת כיום בסכנת הכחדה חמורה והיא מתקיימת בזכות מאמצי שימור נרחבים.

בכדי שאוכלוסיית הנשרים תוכל להיות בת-קיימא, יש לצמצם את מספר הפרטים הנפגעים מדי שנה מהרעלות, הרעלות עופרת, התחשמלות והתנגשות בקווי-מתח ובתשתיות. עד להשלמת הטיפול בגורמים אלה (באמצעות חקיקה, אכיפה ושת"פ עם חברת החשמל ובעלי עניין נוספים), יש להמשיך בכל מאמצי השימור הנ"ל.

• הצופה, א., צוער, א., דולב, ע. וסבח, ע. 2017. מצב הנשרים חורף 2017 : ספירה וקינון. דו"ח רשות הטבע והגנים.
• הרלינג, א. 2001. סיכום סקר קינון דורסי יום בשמורת עין גדי. דו"ח רשות הטבע והגנים.
• מירוז, א. והצופה, א. 2014. סיכום סקר קינון עופות דורסים במדבר יהודה. דו"ח רשות הטבע והגנים.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• פרידמן, ג. 2010. סיכום סקר דורסי יום במחוז צפון. דו"ח עבור רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Mendelssohn, H. 1972. The impact of pesticides on bird life in Israel. ICBP 11:75-104.
• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.