בתי גידול | מצוקים בחבל המדברי |
סטטוס בארץ | יציב |
סטטוס קינון בארץ | מקנן |
אופי הנדידה | מין יציב |
רצועות זואוגיאוגרפיות | אירנו-טורני, סהרו-סינדי |
תצורת נוף | הררי, מצוקים |
צפיפות צומח | נמוכה \ דלילה \ פתוח |
מיקום הקן | עצים, מצוקים |
סוגי מזון | חולייתנים יבשתיים |
שיחור מזון | על הקרקע |
גדלי גוף | גדול (מעל 1000 גרם) |
גורמי סיכון | חמיסת קינים, התחשמלות והתנגשות בכבלים, התנחלות רועי צאן ועדריהם בואדיות מצוקיים, פעילות מטיילים וגולשי מצוקים, רעיית יתר, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, פעילות מסוקים וכלי טיס באזורי הקינון, ציד ולכידה |
עיט גדול מאוד ומרשים. עורפו הזהוב וכנפיו המורמות מעלה בשעת מעוף משווים לו מראה מלכותי (ובערבית הוא אכן מכונה לעתים "מאלק אל עוקבאן", מלך העופות הדורסים). זהו עיט בעל תפוצה כמעט קוסמופוליטית הניזון ממגוון רחב של מיני טרף שאותו הוא צד תוך שימוש בשיטות ציד שונות, החל מאיסוף צבים והשלכתם על משטחי סלע, דריסת עופות באוויר, דריסת יונקים בצלילה אנכית ועד לדרדור יעלים ועזים ממצוקים.
בארץ מקנן על פי רוב במצוקים, כאשר הציד ואיסוף המזון מבוצעים הן בקרבת הקן והן במקומות חיות המרוחקים כדי עשרה קילומטר ויותר ממצוק הקינון.
בארץ מקנן כיום על מצוקים בחבל המדברי. בעבר קינן גם על עצים ועמודי חשמל, ואכלס גם אזורים נרחבים בחבל הים תיכוני והערבתי. השיחור למזון מבוצע תוך שוטטות על פני שטחים נרחבים הכוללים מגוון של מקומות חיות במדבר ובספר המדבר.
אוכלוסיית העיט הזהוב הצטמצמה מכ- 40 זוגות בשנות ה- 1980 (בהט 1989) ל- 5 עד 8 זוגות כיום. המין נסוג מאזורים נרחבים בהם קינן, דוגמת מורדות הגולן, מזרח השומרון ודרום הנגב. קצב הירידה מוערך בכ- 90% במשך שלושה עשורים. לפי אנליזה כמותית שבוצעה, בקצב הרבייה הנוכחי ההסתברות להכחדת המין היא וודאית (100%), וזמן ההכחדה הממוצע עומד על 37 שנה (מירוז והצופה 2017).
בשנים האחרונות נעשים מאמצים ניכרים לשמר את אוכלוסיית העיט הזהוב בישראל. כל טריטוריות הקינון מנוטרות מדי שנה ונאספים נתונים על שיעורי הצלחת הקינון וגורמי האיום המשפיעים עליה. כמו כן מוצבת שמירה על קנים הנמצאים בסיכון גבוה לחמיסה.
העיט הזהוב נמצא בסכנת הכחדה מוחשית ומידית ונראה כי ללא ממשק אקטיבי ומאמצים נמרצים לאישוש אוכלוסייתו הוא עשוי להיכחד כמקנן בישראל תוך שנים ספורות.
המשך הניטור השוטף ושמירה על אתרי הקינון מפני הפרעות. בחינה של אספקת מזון לזוגות מקננים בכדי להעלות את שיעורי ההצלחה בקינון ואת מספר הגוזלים המגיעים לפריחה. הקמת גרעין רבייה ושחרור פרטים לטבע בכדי לאושש את האוכלוסייה בנגב, שם לא ברור מדוע היא נסוגה.
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
נדירות | |
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון | |