עפרוני ענק

Melanocorypha calandra

עפרוני הענק מוגדר כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתו. קצב הירידה מוערך בלמעלה מ- 20% בשני דורות (7.6 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר עפרוני הענק כמין ב"סיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב האוכלוסייה, המתבטאת בצמצום תחום התפוצה ומספר הפרטים.

סטטוס בארץ	מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף	הררי, מישורים ועמקים, מרחב כפרי
תצורות צומח	חקלאות - גידולי שדה, בתה, עשבוניים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	רעיית יתר, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות, נטיעות

עפרוני גדול יחסית, גדול מזרעית השדה. מקורו גדול וחזק, והראש כולו נראה רחב וכבד.
בצידי החזה בולט צווארון שחור (שהוא ה"ענק" בשמו העברי והוא שהקנה לו את שמו העברי הקודם "צווארוני"). תת-הכנף השחורה בולטת בתעופה, מנוגדת לשפת זרימה לבנה.
הזכרים שרים הן מהאוויר והן מהקרקע, ושירתם חזקה, מסתלסלת וחקיינית במיוחד, מושמעת מוקדם בבוקר ואחר הצהריים לפני השקיעה.

מקייץ מקנן נדיר למדי ומתמעט ברמת הגולן, בגליל המזרחי, במורדות הגלבוע ובשומרון. חולף נדיר בכל חלקי הארץ, ובחורף נצפה גם בנגב הצפוני.
עד לשנות ה- 1980 קינן גם בנגב הצפוני עד למרחב ניצנה - שיבטה בדרום וכן בשפלת יהודה ובעמקים הצפוניים.

מקנן בערבות עשב, כרי מרעה ושולי שדות חקלאיים במישורים, עמקים ורמות, באקלים אירנו-טוראני וים-תיכוני יובשני.

עפרוני הענק חובב אזורים חקלאיים המעובדים בשיטות מסורתיות של שדות קטנים וללא חומרי הדברה. הוא נפגע ככל הנראה מהפיתוח החקלאי, הכולל עיבוד מכני של שדות גדולים ואחידים (מונוקולטוריים) תוך שימוש בחומרי הדברה. באזורים מסוימים דוגמת צפון הנגב נפגע מרעיית-יתר, נטיעות והתרבות מינים מתפרצים. אזורי הקינון העיקריים של המין בארץ הם כיום מזרח השומרון ורמת הגולן. עתידו ברמת הגולן מאויים על ידי תכניות פיתוח רחבות היקף.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

עפרוני הענק מוגדר כמין בסכנת הכחדה בשל התמעטות אוכלוסייתו וצמצום שטחי המחייה שהוא מאכלס. בעשורים האחרונים הוא נסוג משטחים גדולים בצפון הנגב, שפלת יהודה והעמקים הצפוניים. לאור הפיתוח המואץ המתוכנן ברמת הגולן, מומלץ לאתר שטחי מפתח של בתה עשבונית בהם המין מקנן בצפיפות ולהבטיח את שימורם.

מומלץ לאתר שטחי מפתח לשימור עבור מין זה, דוגמת אזורי הקינון ברמת הגולן וסביב בקעת בית נטופה.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.