צוקית חכלילית מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים, בשילוב התאמה אזורית לכך שהאוכלוסייה המקננת בחרמון היא אוכלוסיית שוליים בקצה גבול התפוצה העולמית של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערכה הצוקית החכלילית כמין ב"סיכון נמוך" (NT), השינוי בדרגת הסיכון של המין משקף הבדלים בשיטות העבודה ולא שינוי משמעותי במצב האוכלוסיה.

בתי גידול	טרשים, חרמון - רצועה אלפינית כרקוצית
סטטוס בארץ	מקיץ, חולף
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	אלפיני
תצורת נוף	הררי, סלעים וטרשים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע, מצוקים
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	הרס וקיטוע מקומות החיות

ציפור שיר צבעונית בגודל שחרור, החיה באזורים הרריים טרשיים.
לזכר לבוש ססגוני הכולל גחון כתום-חלודי, ראש, גרון ועורף כחלחלים וכנפיים אפורות כהות.
הנקבה והצעירים חומים יותר, לעיתים עם דגם כתמים דמוי סהרונים.
מבנה הגוף מעוגל ומוצק והמקור ארוך למדי וחזק. בכל הלבושים, הזנב קצר ורבוע וצבעו אדום-חלודי.

הצוקית החכלילית חולפת במספרים קטנים על פני כל הארץ, בעיקר באביב.
דוגרת אך ורק בחרמון, מלבד קינון אחד שנמצא בגליל העליון בשנות ה- 90 של המאה הקודמת.
בסיכום סקר קינון שהתקיים בחרמון בקיץ 2013 הוערכה האוכלוסייה הדוגרת בחרמון בכ- 10 זוגות (ישראלי ופרלמן 2013).

מחבבת מדרונות הרים, נופים סלעיים - בדרך כלל ברום שמעל 1,500 מטר.
בעונות הנדידה נראית במגוון רחב של בתי גידול.

אוכלוסיית הצוקית החכלילית מאוימת על ידי עבודות פיתוח המתרחשות בכתף החרמון, כולל פריצת דרכים, הכשרת מסלולי סקי ופיתוח של מתקנים שונים.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.