קטה חדת-זנב
Pterocles alchata

warning בסכנת הכחדה
EN (C1,C2b)

author name השתתפו: אסף מירוז, נעם וייס, אייל שוחט

הקטה חדת הזנב מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתה והתנודות החריפות בין שנה לשנה במספר הפרטים המתרבים. קצב הירידה מוערך כגבוה מ- 20% בשני דורות (11.2 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה הקטה חדת הזנב כמין "בסיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב האוכלוסייה וצמצום בתחום התפוצה ובמספר הפרטים.
EN הערכה אזורית נוכחית | NT הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול מישורים במדבר, חולות הנגב והערבה
סטטוס בארץ חורף, יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין משוטט (נומאדי), מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות אירנו-טורני, סהרו-סינדי
תצורת נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים
תצורות צומח עשבוניים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן קרקע
סוגי מזון צמחי
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון נטיעות, רעיית יתר, הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי

קטה בגודל בינוני, ארוכת-זנב, דקת-גזרה וצבעונית. בעלת דו-פרצופיות זוויגית בולטת כשלזכרים ניצוי ירוק-זיתי מתכתי ואילו הנקבות חומות יותר ומפוספסות. לשני הזוויגים פס-עין שחור וטבעת עין כחולה.
קולנית ומתלהקת, ומחוץ לעונת הקינון עשויה להתלהק בלהקות של מאות ואלפי פרטים.
בעונת הקיץ ובסתיו עפות הקטות חדות הזנב למקווי מים בשעות הבוקר המוקדמות לצורך שתייה ואיסוף מים להשקיית האפרוחים.

יציבה בצפון-מערב הנגב אך משוטטת על פני שטחים גדולים ומתרכזת בכתמי צומח המופיעים בעקבות גשמים או עיבוד חקלאי.
שטח התפוצה העיקרי משתרע בין קו רעים - אופקים בצפון, לעזוז - שדה-בוקר בדרום.
להקות גדולות נצפות בחורף בעיקר במרחב אורים – חצרים – רביבים, יתכן שחלקן מגיעות מהמדבר הסורי או הירדני.
גודל האוכלוסייה המקננת מוערך בכמה מאות זוגות מקננים.

מאכלסת מישורי לס וחול, וואדיות רחבים, גבעות נמוכות, מישורי חמדה ושדות חרושים. מחוץ לעונת הקינון מתלהקת ב"כתמים ירוקים" במדבר ובשדות חקלאיים בעלי צמחיה דלילה.
חובבת אזורים ערבתיים או מדבריים למחצה ותלויה בהמצאות מקורות מים קבועים, ולכן נצפית בדרך-כלל באזורים שכמות המשקעים בהם גבוהה מ- 80 מ"מ בשנה.
הקטות חדות הזנב מקננות על הקרקע במושבות דלילות של עד 20 זוגות, לעיתים במעורב עם קטות סנגליות.

הקטה חדת הזנב נפגעת מפיתוח ועלייה ברמת הניצול של שטחי החולות ומישורי הלס במערב הנגב. שטחים אלה הפכו לשטחי רעייה וחקלאות, כולל גידולי שדה, פרדסים וחממות. בחלק גדול מהשטח נחפרו שוחות וניטעו עצים, כך שהם אינם מתאימים עוד עבור דוגרי-קרקע. חלק מהאוכלוסייה מקננת בשטחים חקלאיים, בהם הקטות חשופות לפגיעה על ידי הממשק החקלאי, חומרי דישון והדברה.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

הקטה חדת הזנב מוערכת כמין בסכנת הכחדה בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתה והצמצום בשטחי מחייתה. זהו מין נומאדי (נווד) המשוטט על פני שטחים נרחבים ודורש מקווי מים קבועים לצורך שתייה יומיומית. יחסית למיני קטה אחרים, חדת-הזנב מנצלת ומקננת בשדות חקלאיים ונחשפת לכן למכלול נוסף של גורמי איום. מומלץ לפתח תכנית שימור ייעודית, הכוללת הנחיות לממשק תומך ולשמירה על המין בשטחים חקלאיים ובשטחי מפתח טבעיים.

שימור שטחי חולות ומישורי לס במערב הנגב, דוגמת אזור ניצנה - עזוז המהווה שטח מחייה חשוב עבור המין
- שיקום של שטחי נטיעות בצפון הנגב והחזרתם למצבם הטבעי
- בקרה על רעיית הצאן בצפון הנגב, כולל הגבלה של ליווי העדרים על ידי כלבים, המסכנים את דוגרי הקרקע
- מחקר להבנה מדויקת יותר של גורמי האיום והתנאים המשרתים את האוכלוסייה בשטחים טבעיים כמו גם בשטחים חקלאיים.
- בדיקה של איכויות המים במקווי המים שבהם הקטות שותות והערכה של ההשפעה שלהם על כושר השרידה והרבייה של הקטות.

  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • צורים ע, לב ק. ( 2008 ). שינויים בתפוצת הקטות בצפון מערב הנגב בעשורים האחרונים. פוסטר. רשות הטבע . והגנים, מחוז דרום. יום המדע אפריל 2008
  • שוחט א, גרניט ב. ( 2010 ). סקר קטות בנגב – קיץ 2010 . דו"ח עבור מחוז דרום של רשות הטבע והגנים.
  • שוחט, א. וגרניט, ב. 2011. סיכום סקר קטות באתרי שתיה בניצנה - קיץ 2011. דו"ח רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה בירוחם.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Perlman, Y., Shochat, E. and Labinger, Z. 2011. Developing Managment plan for important bird areas in southern Israel. second annual report, Nizzana region and Arava Valley.Israeli Ornithological center, SPNI.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתפו: אסף מירוז, נעם וייס, אייל שוחט

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת קטה סנגלית
קטה סנגלית
קטה סנגלית
בסכנת הכחדה EN
תמונה מאת קטה גדולה
קטה גדולה
קטה גדולה
לא בסיכון LC
תמונה מאת קטה הודית
קטה הודית
קטה הודית
בסכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת קטת כתר
קטת כתר
קטת כתר
עתידו בסכנה VU