בתי גידול | מישורים במדבר, חולות הנגב והערבה |
סטטוס בארץ | יציב |
סטטוס קינון בארץ | מקנן |
אופי הנדידה | מין יציב, מין משוטט (נומאדי) |
רצועות זואוגיאוגרפיות | סהרו-סינדי |
תצורת נוף | מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, דיונות חול |
צפיפות צומח | נמוכה \ דלילה \ פתוח |
מיקום הקן | קרקע |
סוגי מזון | צמחי |
שיחור מזון | על הקרקע |
גדלי גוף | קטן (עד 500 גרם) |
גורמי סיכון | רעיית יתר, הרס וקיטוע מקומות החיות, הפרעה ישירה מפעילות אדם, לחצי טריפה מוגברים מצד מינים פולשים ומתפרצים |
יציבה שכיחה למדי בנגב ובערבה. תחום התפוצה במערב הנגב משתרע מקו טללים - צאלים ודרומה, ובמזרח הנגב מקו חצבה - דימונה עד לבקעת עובדה.
בעבר הייתה שכיחה יותר בכל תחום תפוצתה הנוכחי וכן צפונה יותר, ברמת מדבר יהודה ובבקעת באר שבע. בשנות ה- 1980 הוערכה האוכלוסיה ב- 10,000 - 15,000 פרטים המתכנסים לאתרי שתייה, שהם כ- 2,000 - 3,000 זוגות דוגרים (Shirihai 1996).
החל מ- 1985 ניכרת ירידה במספרי הקטות המגיעות לאתרי שתייה במרחב ניצנה - שיבטה לעשרות עד מאות בודדות בלבד. במהלך שנות ה- 1990 נסוגו הקטות הסנגליות מבקעת באר שבע והנגב הצפוני מערבי ומרמת מדבר יהודה. אוכלוסיית דרום הנגב, המונה מאות בודדות של פרטים, מגלה יציבות לכאורה לאורך השנים, אך המידע מאזורים אלה לוקה בחסר.
מאכלסת מקומות חיוּת פתוחים עם צומח דליל ונמוך, דוגמת מישורי לס וחול, גבעות נמוכות, וואדיות רחבים ומישורי חמדה בחבל המדברי. מחוץ לעונת הקינון עשויה להתרכז בלהקות קטנות בשדות מעובדים ובכתמים ירוקים במדבר. כמו יתר מיני הקטה קשורה פעילותה למקורות מים קבועים.
הפרעה ישירה, הנגרמת בעיקר על ידי פעילות צבאית ורעיה (בעיקר עדרי צאן המלווים בכלבים).
- מחסור בנקודות שתייה נקיות - הקטות שותות כיום בעיקר בבריכות ביוב, ואין מידע על השפעת המים המזוהמים על השרידות וכושר הרבייה שלהן.
- התרחבות שטחי החקלאות – בשני העשורים האחרונים התרחב השטח המעובד בצפון הנגב ובערבה, כולל שימוש נרחב בחממות, אלה גורמים להקטנת שטחי המחיה הזמינים לקטות.
- התפשטות מינים מתפרצים המהווים אויבים טבעיים של הקטות, כמו שועל מצוי, תן זהוב, עורב אפור ועורב חום-עורף, לאזורי המדבר.
עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.
הקטה הסנגלית מוערכת כמין בסכנת הכחדה בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתה והצמצום בשטחי מחייתה. זהו מין נומאדי המשוטט על פני שטחים נרחבים ודורש מקווי מים קבועים לצורך שתייה יומיומית. משום כך מומלץ להכריז על שטחי מפתח לשימור המין, שבהם תוגבל תנועת רכבים ועדרי צאן, במקביל ליצירת נקודות מים קבועות שבהן הקטות יוכלו לשתות ללא הפרעה או סכנה של חשיפה לרעלים ולזיהומים.
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
נדירות | |
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון | |