קטת הכתר מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בהסתמך על גודל האוכלוסייה (קטן מ- 1,000 פרטים) ועל קצב הירידה במספר הפרטים הדוגרים, המוערך כגבוה מ- 20% בשני דורות (11.2 שנה). מאידך, האוכלוסייה המקננת בישראל מהווה חלק מאוכלוסייה משוטטת גדולה יותר, מה שעשוי להקנות לה יתירות ("אפקט הצלה"). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה קטת הכתר כמין "בסכנת הכחדה" (EN). ההטבה לכאורה במעמד המין אינה משקפת הטבה ממשית במצבו, אלא האטה של קצבי הירידה בגודל האוכלוסייה ובתחום המחייה, כמו גם הבדלים בין המהדורות ברמת המידע ובשיטות ההערכה.

בתי גידול	מישורים במדבר
סטטוס בארץ	יציב
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	מין יציב, מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות	סהרו-סינדי
תצורת נוף	מישורים ועמקים, ואדיות רחבים
תצורות צומח	עשבוניים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	אינם ידועים

קטה קטנה יחסית וקצרת זנב שגווניה הכלליים חומים חוליים.
לזכר גרון ולחיים בצבע כתום ופס שחור עבה בעל שוליים לבנים סביב המקור בסנטר ובמצח.
הנקבה מנוקדת ומפוספסת בצפיפות, גרונה וצידי ראשה צהבהבים.
בזמן תעופה נחשפים חלקי גוף תחתונים בהירים וניגוד בין סוככות-כנף בהירות לבין אברות שחורות.

הקריאה מקוטעת ומזכירה פטפוט בעל אופי תרנגולי.

יציבה בנגב ובערבה (מדרום לקו דימונה - ירוחם - צאלים). משוטטת על פני שטחים גדולים ומספריה משתנים משנה לשנה בהתאם לכמויות המשקעים ומצאי המזון. יחסית לקטות אחרות היא מתקבצת בלהקות קטנות יותר ומאכלסת אזורים צחיחים יותר.
מאז אמצע שנות ה- 1980 ניכרת ירידה במספרים, במיוחד בחלקו הצפוני של תחום התפוצה.

חמדות צרירים, מישורי-לס ופתחי וואדיות רחבים. מאכלסת מדבר צחיח בלבד ואינה נראית בשדות מעובדים. הקטות עפות לשתות במקווה מים ולכן דרוש להן מקור מים קבוע וזמין בטווח של כמה עשרות קילומטרים מאזורי הקינון.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• פרלמן, י., אלתרמן, ש. וגרניט, ב. 2011. סקר עופות דוגרים בנחלים הפנימיים, אביב 2011. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• צורים ע, לב ק. ( 2008 ). שינויים בתפוצת הקטות בצפון מערב הנגב בעשורים האחרונים. פוסטר. רשות הטבע . והגנים, מחוז דרום. יום המדע אפריל 2008
• שוחט א, גרניט ב. ( 2010 ). סקר קטות בנגב – קיץ 2010 . דו"ח עבור מחוז דרום של רשות הטבע והגנים.
• שוחט, א. וגרניט, ב. 2011. סיכום סקר קטות באתרי שתיה בניצנה - קיץ 2011. דו"ח רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה בירוחם.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Perlman, Y., Shochat, E. and Labinger, Z. 2011. Developing Managment plan for important bird areas in southern Israel. second annual report, Nizzana region and Arava Valley.Israeli Ornithological center, SPNI.
• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.