קטה סנגלית

Pterocles senegallus

הקטה הסנגלית מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתה, המוערכת בלמעלה מ- 50% במשך 3 דורות (16.8 שנה). - במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה הקטה הסנגלית כמין "שעתידו בסכנה" (VU), השינוי במעמד המין משקף החמרה במצבו.

בתי גידול	מישורים במדבר, חולות הנגב והערבה
סטטוס בארץ	יציב
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	מין יציב, מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות	סהרו-סינדי
תצורת נוף	מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, דיונות חול
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	רעיית יתר, הרס וקיטוע מקומות החיות, הפרעה ישירה מפעילות אדם, לחצי טריפה מוגברים מצד מינים פולשים ומתפרצים

יציבה שכיחה למדי בנגב ובערבה. תחום התפוצה במערב הנגב משתרע מקו טללים - צאלים ודרומה, ובמזרח הנגב מקו חצבה - דימונה עד לבקעת עובדה.
בעבר הייתה שכיחה יותר בכל תחום תפוצתה הנוכחי וכן צפונה יותר, ברמת מדבר יהודה ובבקעת באר שבע. בשנות ה- 1980 הוערכה האוכלוסיה ב- 10,000 - 15,000 פרטים המתכנסים לאתרי שתייה, שהם כ- 2,000 - 3,000 זוגות דוגרים (Shirihai 1996).

החל מ- 1985 ניכרת ירידה במספרי הקטות המגיעות לאתרי שתייה במרחב ניצנה - שיבטה לעשרות עד מאות בודדות בלבד. במהלך שנות ה- 1990 נסוגו הקטות הסנגליות מבקעת באר שבע והנגב הצפוני מערבי ומרמת מדבר יהודה. אוכלוסיית דרום הנגב, המונה מאות בודדות של פרטים, מגלה יציבות לכאורה לאורך השנים, אך המידע מאזורים אלה לוקה בחסר.

מאכלסת מקומות חיוּת פתוחים עם צומח דליל ונמוך, דוגמת מישורי לס וחול, גבעות נמוכות, וואדיות רחבים ומישורי חמדה בחבל המדברי. מחוץ לעונת הקינון עשויה להתרכז בלהקות קטנות בשדות מעובדים ובכתמים ירוקים במדבר. כמו יתר מיני הקטה קשורה פעילותה למקורות מים קבועים.

הפרעה ישירה, הנגרמת בעיקר על ידי פעילות צבאית ורעיה (בעיקר עדרי צאן המלווים בכלבים).
- מחסור בנקודות שתייה נקיות - הקטות שותות כיום בעיקר בבריכות ביוב, ואין מידע על השפעת המים המזוהמים על השרידות וכושר הרבייה שלהן.
- התרחבות שטחי החקלאות – בשני העשורים האחרונים התרחב השטח המעובד בצפון הנגב ובערבה, כולל שימוש נרחב בחממות, אלה גורמים להקטנת שטחי המחיה הזמינים לקטות.
- התפשטות מינים מתפרצים המהווים אויבים טבעיים של הקטות, כמו שועל מצוי, תן זהוב, עורב אפור ועורב חום-עורף, לאזורי המדבר.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

הקטה הסנגלית מוערכת כמין בסכנת הכחדה בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתה והצמצום בשטחי מחייתה. זהו מין נומאדי המשוטט על פני שטחים נרחבים ודורש מקווי מים קבועים לצורך שתייה יומיומית. משום כך מומלץ להכריז על שטחי מפתח לשימור המין, שבהם תוגבל תנועת רכבים ועדרי צאן, במקביל ליצירת נקודות מים קבועות שבהן הקטות יוכלו לשתות ללא הפרעה או סכנה של חשיפה לרעלים ולזיהומים.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• פרלמן, י., אלתרמן, ש. וגרניט, ב. 2011. סקר עופות דוגרים בנחלים הפנימיים, אביב 2011. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• צורים ע, לב ק. ( 2008 ). שינויים בתפוצת הקטות בצפון מערב הנגב בעשורים האחרונים. פוסטר. רשות הטבע . והגנים, מחוז דרום. יום המדע אפריל 2008
• שוחט א, גרניט ב. ( 2010 ). סקר קטות בנגב – קיץ 2010 . דו"ח עבור מחוז דרום של רשות הטבע והגנים.
• שוחט, א. וגרניט, ב. 2011. סיכום סקר קטות באתרי שתיה בניצנה - קיץ 2011. דו"ח רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה בירוחם.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Perlman, Y., Shochat, E. and Labinger, Z. 2011. Developing Managment plan for important bird areas in southern Israel. second annual report, Nizzana region and Arava Valley.Israeli Ornithological center, SPNI.
• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.