מעבר לתוכן העמוד

דטורה זקופת-פרי
Datura stramonium

פולש

נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור
תאריך עדכון:

שלב
אקראי
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
נוכחי / פוטנציאלי
בינוני
משמעותי
חמור

עשב חד-שנתי גדול ומסתעף, בגובה 50-130 ס"מ. הענפים ירוקים, לפעמים סגלגלים, קירחים או עם שערות דלילות. העלים פשוטים, קירחים, מסורגים, סגלגלים-מוארכים או דמויי משולש. טרף העלה בעל אונות לא סדירות ושפת העלה משוננת בצורה לא אחידה. העלים באורך 20-5 (35) ס"מ , וברוחב 4-. הפרחים לבנים לעיתים מעט סגלגלים, גדולים, דמויי חצוצרה, באורך של עד 20 ס"מ, ומורכבים מ-5 עלי כותרת מאוחים המסתיימים כל אחד בחוד ארוך. הפרחים נסגרים בלילה. הפרי הלקט כדורי מעט מוארך, בקוטר 2-, לרוב מכוסה קוצים קצרים באורך כ-. ההלקט נפתח לארבעה חלקים ומשחרר את הזרעים, בגוון שחור או חום כהה, דמויי כליה באורך 3-. הלקט יכול להכיל 600 עד 700 זרעים. הפריחה מחודש יוני עד אוקטובר.

אזור תפוצתה הטבעי אינו מוגדר באופן וודאי אך ככל הנראה הוא במרכז או בדרום אמריקה הטרופית.

התצפית הראשונה בארץ מ-1912. הרקע להכנסתה לא ידוע. היות ובמזרח נעשו שימושים רבים בעלי הצמח ברפואה עממית, בין השאר נגד מלריה, יתכן וזרעים הובאו לארץ למטרה דומה.

הצמח בעל מערכת שורשים אופקית ואנכית מאוד מפותחת. הריבוי באמצעות זרעים בלבד הנובטים תוך 3 ימים לאחר הרטבתם. כמות של גשם בלבד מספיקה כדי לגרום לנביטתם קצב הגידול מהיר מאוד בשלבים הראשונים לצמיחה ומגיע עד ביום. טרם נחקר אילו מיני חרקים מבצעים את ההאבקה של הפרטים הגדלים בישראל, אך ידוע כי בדרום אפריקה האבקה נעשית בעיקר על ידי מיני רפרפים ודבורים. פרט בודד יכול ליצור עד 30,000 זרעים שמשך תרדמתם יכול להגיע עד ארבעים שנה ויותר. הצמח בעל תכונות אללופטיות.

דטורה-זקופת פרי פולשת לאורך נחלים בחבל הים תיכוני וגם באזור הצחיח, למשל בגדות נחל אלכסנדר, לאורך נחל שורק בתוך שטח השמורה, בשפך נחל קדרון בבקעת ים-המלח, לאורך נחל אוג התחתון, ובשמורת נחל פרת. הצמח פולש באופן נקודתי גם בתוך שמורת החולה. המוקדים של דטורה זקופת-פרי בישראל עדיין אינם מאוד גדולים, אך הם יציבים. מופיעה גם בשטחים חקלאיים מושקים וגם בצידי דרכים בחבל הים-תיכוני.

בתי גידול לחים, כגון גדות נחלים, בפרט אם מופרים.

בשל עליה הגדולים דטורה זקופת-פרי יוצרת צל רב הדוחק את מיני הצמחים המקומיים. הצמח יכול ליצור גושים צפופים לאורך גדות נחלים, מהם נעדרים המינים המקומיים. השפעה זו מתלווה לתכונות האללופטיות של הצמח, המשחרר מקליפת זרעיו חומר כימי המונע נביטה וצמיחה של מיני צמחים אחרים הנמצאים בקרבת מקום. הזרעים רעילים לבני אדם ולחיות משק רבות כגון סוסים, בקר, כבשים וחזירים. הצמח פונדקאי לפתוגניים רבים של צמחים ממשפחת הסולניים וכן ליותר משישים וירוסים.

ניתן ורצוי לעקור פרטים צעירים לפני יצירת הזרעים. עקירה של פרטים בוגרים קשה יותר. טיפול כימי יעיל כל עוד הוא מכוון לפרטים צעירים. קוטלי צמחים כגון 2,4-D או glyphosate נחשבים יעילים אך הריסוס עלול להיות בעיתי ליישום, היות ורוב הפרטים גדלים בסמוך למים. סביר להניח כי aminopyralid היעיל מאוד נגד צמחים ממשפחת הסולניים, והמתאים לבתי גידול לחים, יוכל לשמש כחלופה לנטרל מין זה של דטורה, אך טרם בוצעו ניסויים בחומר זה. לא קיים טיפול ביולוגי יעיל נגדה.

רצוי לנטרל את המוקדים הנוצרים בכל בתי הגידול, בפרט הטבעיים ולאורך ערוצי נחלים.

דטורה זקופת-פרי פולשת באזור הממוזג והים תיכוני של אירופה. המקומות בהם קיימים מוקדי פלישה גדולים הם דרום ודרום-מזרח אוסטרליה, דרום ומזרח דרום-אפריקה, ואיי גלפגוס.

נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

סולנום זיתני
טבק השיח
צלקנית נאכלת
פלפלון דמוי-אלה