צלקנית נאכלת
Carpobrotus edulis

פולש

author name נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

שלב
אקראי
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
בינונית
משמעותי
נוכחי / פוטנציאלי
חמור

צמח בשרני, רב-שנתי, זוחל על פני הקרקע. הגבעולים מעוצים בבסיס, מפוצלים ומגיעים לאורך של . בכל הסתעפות מתפתחים שורשים החודרים לקרקע, ובכך יוצר הצמח 'מזרן' צפוף של גבעולים על פניה. העלים נגדיים, בשרניים ובעלי חתך של משולש שווה צלעות. צבעם ירוק כהה עם גוונים אדומים, בהתאם לטמפרטורה וללחות האוויר. הפרחים גדולים, בקוטר של 6-. צבעם צהוב, המשתנה לוורוד לקראת נבילתם. הפרי עסיסי, מוארך (2.5-), ירוק והופך בהדרגה לסגול אדמדם, מכיל זרעים שחורים באורך של כ-. הפריחה בחודשים אפריל ומאי, ולעיתים עד תחילת חודשי הקיץ. צלקנית נאכלת שונה מצלקנית החרבות (Carpobrotus acinaciformis) המאופיינת בפרחים בצבע מגנטה בלבד הנשתלת בגינות בישראל, אך נדירה מאוד בשטחים טבעיים.

דרום-אפריקה, לאורך החוף, באזור הכף.

צלקנית נאכלת הובאה לישראל כצמח נוי ונשתלת גם כיום בגינות. נעשה בה שימוש במיוחד בייצוב חולות ובצוקי כורכר לאורך החוף. לא ברור מתי בדיוק הצמח הובא ארצה, ככל הנראה מעט לפני קום המדינה.

צלקנית נאכלת גדלה על קרקעות מנוקזות היטב, ובפרט על קרקעות חוליות ועל מצוקי כורכר לאורך רצועת החוף. הצמח רגיש לקור ואינה עמידה לטמפרטורות נמוכות מ- -4C. צלקנית מתנחלת במקומות שהופרו ומסוגלת לחדור גם לשטחים שלא הופרעו, בפרט בדיונות חול (בית גידול עם הפרה טבעית). לאחר התבססותה היא גדלה בקצב מהיר של בשנה. הריבוי ווגטטיבי ובאמצעות זרעים, השומרים על חיוניתם לפחות שנתיים. הפרי מכיל 1000-1800 זרעים קטנים המופצים על ידי יונקים קטנים אופורטוניסטים, ביניהם חולדות. פרטים קטנים ומבודדים שנצפו באזורים נגועים בארץ מעלים חשד כי הצמח מתרבה בישראל גם באמצעות זרעים כפי שקורה במערב אגן הים התיכון. יתכן שרוב הפרטים נוצרו כתוצאה מריבוי ווגטטיבי אך סוגיה זו תצטרך להיבדק באופן שיטתי באמצעות מחקר. ריבוי ווגטטיבי בלבד יכול ליצור מוקדים בקוטר של 20 מ'. במערב אגן הים התיכון תוארה תופעה בה ציפורים מקומיות מפיצות חלקים של הצמח בהם הן משתמשות לבניית הקנים שלהן, ובכך מגבירות את הפצתו. בספרד תוארו מכרסמים כמפיצים של זרעי הצמח. סוגיה זו טרם נבדקה בישראל. צלקנית נאכלת בעלת תכונות אללופטיות.

צלקנית נאכלת פולשת בישראל לאורך החוף. אוכלוסיות התבססו בשטחים טבעיים, מופרים ושאינם מופרים. נמצאו אוכלוסיות בשמורות שפך נחל הנעמן מדרום לעכו, חוף מעגן מיכאל, חוף גדור, בשמורת האירוסים מדרום לנתניה, בשמורת נחל פולג ובגנים הלאומיים חוף השרון וחוף פלמחים. המוקד של צלקנית נאכלת בשמורת שפך הנעמן השתרע ב-2004 על פני כמה מטרים רבועים; כיום הצמח מכסה בשמורה זו דונמים. המוקדים הרבים של צלקנית נאכלת המתגלים בשנים האחרונות לאורך החוף, מצביעים על כך שצמח זה הופך במהירות לאחד הצמחים הפולשים הבעייתיים ביותר במערכת האקולוגית החופית בישראל.

בתי גידול חוליים וסלעי כורכר במישור החוף.

צלקנית נאכלת יוצרת מבנה 'שטיח' צפוף מאוד בעובי של כ-40 ס"מ. כתוצאה מכך הצמח דוחק את הצמחים בשטח הנגוע ניתן לראות מינים מקומיים כגון אירוס הארגמן, חבצלת החוף או לחך המלחות 'נחנקים' על ידיה. יש לציין שמחקר אחד שנערך בפורטוגל הראה שהפגיעה במגוון המינים המקומי מצומצמת. במקביל לדחיקת המינים המקומיים המתוארת ברוב האזורים בהם פולשת צלקנית נאכלת, הצמח מוריד את שיעורי החנקן והסידן, את ה-pH בקרקע, ואף מעלה את ריכוז המלח בשלכת העבה המצטברת והמתפרקת באיטיות רבה. שינויים אלו באופי הכימי של הקרקע מונעים נביטה של המינים המקומיים. נוסף על כך, ייצוב החולות משנה את אופי בית הגידול כולו גם מבחינת בעלי חיים פסמופיליים הזקוקים למרחב של חול פתוח לא מיוצב. על כן צלקנית נאכלת מגדרת צמח פולש 'משנה סביבה'.

טיפול פיזי בעקירת הפרטים יעיל בתנאי שכל החלקים של הצמח נאספים ומסולקים בשל כמות המים הנמצאת בעלים, שריפה אינה יעילה. טיפול כימי בריסוס glyphosate יעיל אך דורש מעקב, היות ופרטים הנראים מנוטרלים עלולים לשוב ולהתאושש כעבור מספר חודשים. טיפול בריסוס לא ממוקד עלול לפגוע במינים המקומיים. טרם פותח טיפול ביולוגי באמצעות פטריות או חרקים; מליחות העלים אינה מאפשרת שימוש ברעייה כטיפול. רמות נמוכות של pH בקרקע נמדדו מספר שנים לאחר הסרת הצמח ולכן השיקום מסובך וארוך.

נדרשת תכנית טיפול מידי לצמצום המוקדים שהתבססו בשטחים מוגנים, ועריכת ניסויים לשיפור דרכי הטיפול ויעילותן.

צלקנית נאכלת הינה אחד הצמחים הפולשים ביותר במדינות אגן הים התיכון, בקליפורניה ובאיים האזוריים. מוקדים נוספים קיימים בדרום-מערב אוסטרליה, בדרום-מזרח ארה"ב ובניו-זילנד.

author name נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פולש
תמונה מאת פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פולש
תמונה מאת מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
פולש
תמונה מאת לכיד הנחלים
לכיד הנחלים
לכיד הנחלים
פולש