פיקוס השדרות
Ficus microcarpa

פולש

author name נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

שלב
אקראי
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
נוכחי
בינונית
פוטנציאלי
משמעותי
חמור

עץ ירוק-עד, חד ביתי, המתנשא לגובה 20-15 מ' ומצמיח שורשי אוויר דקים מענפיו. הגזע אפרפר וחלק. העלים קירחים, קשיחים למדי, מסורגים, דמויי-אליפסה או מוארכים, אורכם 5-, לעיתים יותר, ורוחבם 3-שפתם תמימה ,ראשם בעל חוד קהה קצר וצבעם ירוק כהה מבריק. פטוטרת העלה באורך 2-0.6 ס"מ. הפרחים חד-מיניים, זעירים וערוכים בפגות כדוריות היושבות בחיקי העלים. הפגות קירחות, בצבע אדום, לעיתים צהוב, ומשחירות עם הבשלתן. קוטר הפגה 6-10 מ"מ. הזרעים קטנים מ-.

אזור תפוצתו הטבעי של פיקוס השדרות רחב מאוד ומתפרס מהודו וסרי-לנקה לדרום סין, קמבודיה, וייטנאם, אינדונזיה, וצפון אוסטרליה. במדינות אלו הוא גדל ביערות גשם באזורים נמוכים, על גדות נחלים, במישורים מוצפים, בביצות ועל צוקים.

משמש כעץ נוי באזורים רבים בעולם והובא לישראל למטרה זו. נשתל בעיקר באזור החוף, בדרך כלל לאורך רחובות ושדרות. בשל עמידותו לטמפרטורות גבוהות מאוד העץ ניטע גם בגינות בחבל הצחיח.

פיקוס השדרות דורש בתי גידול חמים ולחים כל ימות השנה. הריבוי באמצעות זרעים .הפרטים מסוגלים לנבוט ולהתבסס בסדקים של סלעים ללא כיסי קרקע העץ בעל קצב צימוח מהיר. הוא עמיד במיוחד בטמפרטורות גבוהות אך רגיש לקור. בארץ הוא נובט וצומח בנאות מדבר, בפרט באזור בקעת ים המלח על מצוקים לחים בקניונים, ועל סלעים לאורך ערוצי נחלי איתן. ההאבקה נעשית על ידי הצרעה (Parapristina verticillata) אשר חדרה לארץ כבר בסוף שנות ה-80 או לפני כן. בדיקות של לשלשת טריסטרמית ים המלח (Onychognathus tristramii) בעין גדי, הראו כי ציפור מקומית זו ממלאה תפקיד משמעותי בהפצת זרעיו של העץ. במישור החוף ההפצה נעשית על ידי עטלפי פירות ועל ידי עופות. על פי עדויות מאזורים אחרים בעולם, עטלפים ומכרסמים מפיצים את זרעיו. פיקוס השדרות מסוגל להתחדש מהר מאוד לאחר כריתה.

מבין שלושת המינים מהסוג פיקוס הפולשים באזור עין גדי, פיקוס השדרות הינו, לפי שעה, המין הפחות נפוץ. פרטים שלו התגלו לראשונה בשמורת עין גדי ב-1992. מאז התבססו מספר פרטים גדולים בלב הצמחייה הצפופה בסמוך למפלים, ופרטים רבים אך קטנים מפוזרים לאורך ערוץ נחל דוד. הפרטים הגדלים על סלעים בערוץ הנחל נפגעים משיטפונות החורף אך מתחדשים. חלק מהפרטים הצומחים בסמוך למפלים גדולים יחסית, ונראה כי אינם נפגעים מהשיטפונות. קיים חשש כי קצב הפלישה יואץ באופן משמעותי כאשר הפרטים שפלשו יתחילו ליצור זרעים וישמשו מקורות זרעים בתוך השטח הטבעי המוגן.

ערוצי נחלי איתן בבקעת ים המלח.

הצמח מסוגל ליצור עומדים צפופים הדוחקים את המינים המקומיים הגדלים בסמוך לערוצי הנחלים בנאות מדבר. העובדה שהוא מסוגל לחדור ולהתבסס בתוך צמחייה צפופה מגבירה את יכולתו לדחוק מיני צמחים מקומיים.

טיפול פיזי בעקירה יעיל נגד נבטים בתנאי שכל השורשים החודרים לסדקי הסלעים מוסרים, אך במקרים רבים אין אפשרות לעשות כן והפרטים מתחדשים משורשיהם. פרטים מבוססים צריכים להיות מטופלים בטיפול כימי ממוקד בחריטה-מריחה או בחתך והתזה עם imazapyr המתאים לבתי גידול לחים. מיני פיקוס רגישים ל-triclopyr אך קוטל עשבים זה אינו מתאים לשימוש בבתי גידול לחים. הפצת הזרעים לצוקים הרחק מהקרקע מקשה על הטיפול, ונטרול הפרטים אשר צמחו בצוקים גבוהים דורש אמצעי טיפוס. טרם פותחה שיטת טיפול ביולוגי נגד פיקוס השדרות.

בטווח המידי נדרש טיפול קבוע לאורך נחלי איתן בבקעת ים המלח, וכפי שהמליץ ד"ר בלכר מרט"ג, חשוב יותר לטפל במקורות הזרעים המצויים בגני הנוי באזור.

פיקוס השדרות פולש בפלורידה משנות ה-1970, בעקבות החדרת מין הצרעה המאביק את העץ. מסוף שנות ה-70 הצמח פולש במכסיקו, סן סלוודור, הונדורס, ניקרגואה ופנמה. בשנות ה-80 החל העץ לפלוש בדרום אמריקה - קולומביה, וונצואלה, בוליביה ואקוודור. פיקוס השדרות פולש גם במספר איים באוקיאנוס השקט, ובפרט באיי הוואי בהם החל לפלוש מסוף שנות ה-80.

author name נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת פיקוס בנגלי
פיקוס בנגלי
פיקוס בנגלי
פולש
תמונה מאת פיקוס קדוש
פיקוס קדוש
פיקוס קדוש
פולש
תמונה מאת צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
פולש
תמונה מאת פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פולש