קחוון שקוף

Anthemis hyalina

הצמח גדל בהרי יהודה ובשומרון ב-11 אתרים ידועים ומוערך כי ישנם 15. בהרי יהודה כל האתרים נמצאים בדרום הר חברון: באזור פני חבר, מעון, קרית ארבע, מצפה יאיר ומצדות יהודה ברום של 800 מ' ומעלה. בשומרון הוא נמצא ב-2008 בקידה ע"י עוז גולן כצמח חדש לגלילה. הצמח נמצא לראשונה בארץ ליד בני נעים ב-1934 ונמצא שוב ברכס מעון ב-1967 ע"י זיוה יבין. כיום הוא שולט באביב ברכסי ההרים באזור. באביב של שנת 2003 נצפה הצמח במשטחים גדולים בכל אזור חרבת-זיף, מצפה יאיר ועד מעון.

מדרונות אבניים בחגורת הספר הגבוהה של דרום הר-חברון, שם גדל בבתת סירה קוצנית, וקדד בית-הלחמי וחרחבינה מגובבת. בפלורה תואר משדות נטושים, צידי דרכים ושדות בור, ייתכן שזה בית-גידולו המשני באזורים בהם הוא מופיע באופן אפיזודי.

על הסוג- ראה ק. פלישתי.
קחוון שקוף שייך לקבוצת ק. שקוף בתוך סקציית Anthemis. קבוצה זו כוללת 12 מינים המתאפיינים ב חפי מעטפת בעלי שפה קרומית רחבה ביותר וזרעונים בעלי צלעות אורך וחסרי גבשושיות. רק שניים ממיני הקבוצה גדלים בישראל - ק.שקוף וק."חרמוניס" (A. hermonis) (יבין, 1971). יש חוקרים המכלילים גם את ק. החרמון וק. החוף בין מיני הקבוצה. מיני הקבוצה גדלים בעיקר באזור האיראנו-טוראני בהרים גבוהים של הסהר הפורה, וחלק קטן מהם חודר לחבל הים-תיכוני בדרום טורקיה. מבחינת אסטרטגית ההפצה, הקבוצה כוללת גם מינים שמפיצים את זרעוני הקרקפת מיד עם הבשלתה וגם מינים סינפטוספרמיים שאצלם יחידת ההפצה היא תפרחת שלמה, המפיצים את זרעוניהם בהדרגה. קחוון שקוף הוא מין קרוב ביותר לקחוון החרמון. שני המינים קלים לזיהוי ע"י הקרום השקוף הרחב בצבע חום-בהיר בשולי עלי המעטפת של התפרחת. ההבחנה ביניהם קשה: על פי הפלורה והמגדיר, לק. שקוף יש זרעונים קצרים חסרי צלעות אורך ברורות ואילו לק. החרמון זרעונים גליליים בעלי צלעות ברורות שאורכם פי 4-5 מרוחבם. לדעתנו ניתן לראות בשני מינים אלה טקסון אחד; רמז לכך היא העובדה שחוקרי הסוג קחוון בישראל הגדירו את שני המינים מאותו אתר ברום החרמון, מקום שבו מוכר במשך שנים רבות רק מין אחד בעל שונות במורפולוגיה הכוללת את הסימנים האופייניים לשני המינים גם יחד. ק. החרמון (A.rascheyana Boiss) ניתן בפלורה כגדל במואב בירדן. מרבדי שלטון של טקסון זה, אכן נמצאו ברמת כרך בדרום מואב ברום 900-1,200 מטר, אך ניתן להניח בוודאות שהוא זהה גם בירדן עם ק. שקוף המאפיין את ההרים הרמים בספר הסהר-הפורה. גם מין הקחוון A. hermonis Eig, אשר תואר מהחרמון הצפון-מזרחי, זהה לק. שקוף, גם הוא הוגדר מהאזור הטרקנטי בכתף חרמון מאותה אוכלוסייה שם הוגדרו ק. שקוף וק. החרמון ע"י יבין (1971) ופינברון (1986).

* מרבית האתרים תועדו רק בשנים האחרונות, אך ניתן להניח שתפוצתו ומספר אתריו בדרום הר חברון יציבים מאז גילויו בארץ בשנות ה-30 של המאה ה-20 ועד עתה.
* האוכלוסיות גדולות והצמח שולט באתרי גידולו בעת הפריחה.
* הסיכון העיקרי עלול לנבוע מכירסום שטחי ספר טבעיים והסבתם לחקלאות.
* האתרים אינם מצויים בתחומי שמורת טבע.
* הצמח אינו מופיע ברשימות של מינים אדומים בארצות אחרות.

מומלץ לנטר את האוכלוסיות באתרים שבדרום הר חברון, ולכלול לפחות שני אתרים בתחומי שמורת טבע מוכרזת.

איראן, עיראק, טורקיה, סוריה, לבנון,ירדן, ניתן ממואב וממזרח עמון בתור "קחוון ראשאיה" (= ק. החרמון בעברית).

צמח עשבוני חד-שנתי של חגורת הספר הגבוה בדרום הר חברון. תחום התפוצה בישראל מצומצם ומוגבל לאתרים ספורים, אם כי באתרים הללו הוא נפוץ למדי. אוכלוסיות ישראל הן שלוחה דרומית מקוטעת של התפוצה הגיאוגרפית הכללית במזרח הים התיכון.

ראה קחוון פלישתי.