קחוון קטן-עלים

Anthemis parvifolia

המין נדיר מאד בארץ ונמצא כיום כנראה רק בשרון באזור חדרה ליד ברכת זיתא (תצפית אחרונה בשנת 2010). בנוסף לשרון, בעבר נאסף פעם יחידה בעמק יזרעאל ובעמק עכו (ליד כפר אתא). ב-2008 הצמח נרשם בעמק יזרעאל בערוצים של נחל רימון (יובל של הקישון), אולם בגלל הקושי הגדול בהגדרת מיני קחוון יש צורך בבדיקות נוספות של פרטים מאזור זה. בספרות המין נתון גם מחוף הכרמל (Danin, 2004), אך נתון זה של חוף הכרמל הוא של ביצת כברה אשר נכללת בספר זה בשרון. בשרון כל האיסופים בעשביית ירושלים הם משנות הארבעים של המאה ה 20 ומסתיימים בשנת 1971. לא ברור אם סיום האיסופים קשור להכחדות של רוב האוכלוסיות בשנות השישים או גם לסיום עבודת הדוקטורט של זיוה ייבין על הסוג קחוון (ייבין, 1971). יש להדגיש כי המין לא היה ידוע בישראל בזמן שאייג כתב את המונוגרפיה שלו על הסוג קחוון (Eig, 1938) – רמז לקושי הרב שהיה כבר בשנות השלושים למציאתו ונדירותו. רק בסוף שנות השישים התברר שהמין גדל בישראל באזור חדרה וכפר אתא. המין קשה מאוד לזיהוי.

אדמות כבדות המוצפות חלקית.

על הסוג – ראה קחוון פלישתי.
קחוון קטן-עלים תואר מדרום טורקיה ושייך לסקציית Maruta המיוצגת בישראל על ידי ק. הגליל, ק. מקופח, ק. מצוי וק. קטן-עלים (ייבין, 1971). התכונות המאפיינות את מיניה הן: חד-שנתיות, מוצי מצעית קרקפת דמויי אזמל מחודדים בקצותיהם, וזרעונים בעלי חתך מרובע. הסקציה כוללת 14 מינים הנפוצים באירופה ומזרחה עד איראן וערבות דרות רוסיה. מרכז המגוון של הקבוצה הוא מזרח הים-התיכון ומזרח טורקיה. המין הנפוץ בקבוצה הוא קחוון מקופח שהוא הקחוון החד-שנתי הנפוץ ביותר באירופה והקווקז, כעשב רע בשולי שדות. קחוון מצוי הוא המין הנפוץ ביותר בחבל הים-תיכוני בישראל. מין זה יוצר משטחי שלטון במיוחד באזורים הנתונים לרעיית יתר של פרות. כמו חבריו לקבוצה זהו מין "אנטי פסטורלי" - עמיד לרעייה, הנשאר בשדות בהם רועות פרות ופורח שם במשטחים גדולים.

* מספר האתרים שבהם הצמח מוכר מאז גילויו בישראל היה קטן מאז ומתמיד, ובמהלך עשרות השנים האחרונות ניכרת ירידה חריפה במספרם. שרד בוודאות רק בגלילה אחת השרון.
* קרוב לוודאי שהסיבה העיקרית היא הכחדת בית-הגידול, כפי שקרה לצמחים אחרים של קרקעות כבדות מוצפות עונתית במישור החוף ובעמקי הגליל.
* האתר היחיד ממזרח לחדרה אינו מצוי בתחומי שמורת טבע מוכרזת.
* המין מצוי בארצות נוספות במזרח אגן הים התיכון, אך אין מידע על מצב הסיכון והשימור.

מומלץ לערוך סקרים בשטחי אדמות כבדות בניסיון לאתר אוכלוסיות ולעדכן את המידע על המין. יש לנטר את האוכלוסיות באזור בריכת זיתא ולוודא את קיומו בעמק יזרעאל, בחבל תענך. עונת הפריחה של מין זה יוצאת דופן בהשוואה למיני קחוון האחרים בארץ ולכן ייתכן כי לא אותר בחלק מאתריו.

דרום טורקיה, קפריסין, רודוס, לבנון (טריפולי), וכמו כן אתר בדרום צרפת (אך לא מצוטט בפלורת אירופה כגדל בצרפת). זהו מין נדיר ביותר בישראל ובעולם, אשר מספר האיסופים שלו מועט ולכן זהותו לא ברורה.

צמח חד שנתי נדיר מאד של אדמות כבדות מוצפות אשר שרד בוודאות רק בשני אתרים. בית גידולו נפגע ביותר ועקב כך נכחד מכמה אתרים שבהם גדל בעבר.

ייבין זיוה, 1971, אבולוציה וטקסונומיה בסוג קחוון, משפחת המורכבים. האוניברסיטה העברית בירושלים (עבודת דוקטורט).