שלחופן עטוי

Anthyllis vulneraria

הצמח גדל רק בהרי יהודה באזור העיר חברון. הוא התגלה לראשונה ליד משטרת חברון בשנת 1972 על ידי יאיר אור, שאסף קטע צמח בגודל 35 מ"מ (!) בעל פרח ורוד ומאז לא אותרו שם צמחים נוספים. ב-2000, בהשתלמות משותפת של בוטנאים ישראלים ופלשתינאים נמצא הצמח מזרחית לקריית-ארבע, מעל כביש 60, מזרחית מנ"ג 978, המכונה "אל גלג'יל". ב-2020 אותר מחדש על ידי אייל נוימן, כמה מאות מטרים מהנקודה הידועה, באיזור שכונת נופי מימרא שצפונית לקרית ארבע.

שולי חורש פתוח של אלון מצוי במדרון גירני סלעי, במקום יורד כל שנה שלג בחורף. האתר נמצא במפנה צפון מערבי ברום 920 מטר, בסמוך לחגורת הספר המזרחית של הר-חברון אשר התגלו בו מספר רב של מינים איראנו-טוראניים האופייניים לאקלים ערבתי מושלג בחורף. לדוגמא: פומה פרסית, אבובית עדינה וסגל צנוע.

הסוג שלחופן כולל 20 מינים אשר כולם גדלים ביבשת אירופה ומין יחיד חורג לאיי מאקרונזיה. בטורקיה יש שישה מינים של שלחופן ובישראל רק שניים. רוב מיני הסוג עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים ורק מיעוטם שיחים. למיני הסוג יש גביע קרומי נפוח המכיל תרמיל בלתי נפתח, ובו בדרך כלל זרע בודד, בניגוד לרוב הפרפרניים שלהם תרמיל בעל זרעים אחדים או מרובים. בשנים האחרונות הוחלף השם המדעי של הסוג מ-Anthyllis ל-Tripodion. הדבר מבלבל וההצדקה לכך מפוקפקת.
שלחופן עטוי ידוע בשונות מורפולוגית רבה: בעולם תוארו 35 תתי-מין שונים וזהו מספר תתי-המין הגדול ביותר הידוע של מין אחד. באותו מין ידועות צורות גידול רב-שנתיות מעוצות בבסיסן באוכלוסיות אלפיניות, בצד צורות חד-שנתיות הגדלות במעונות מופרים. שונות מורפולוגית זו לא מתבטאת בהפרדה למינים שונים, בגלל שבטבע יש אוכלוסיות מעבר רבות בהן ניתן למצוא פרטים עם צורות ביניים בין תתי-המין. בטורקיה בלבד תוארו שישה תתי-מין שונים, כאשר שניים מהם אנדמיים לאגן הים-התיכון ביחד עם יוון. אספקט מעניין נוסף הוא השונות הרבה בצבע הפרח: לשלחופן תתי-מינים בעלי צבע פרח ורוד, צהוב וקרם-לבן. בהרי-האלפים גדלות אוכלוסיות בהן גדלים באותו מקום צמחים בעלי צבעי פרח שונים. הצבע הורוד הוא הנפוץ ביותר, ואכן צבע זה נמצא גם באוכלוסיית חברון.
הצמח לא נכלל עד כה בפלורות ובמגדירי הצמחים של ישראל כי התגלה בארץ רק בשנות השבעים של המאה הקודמת ועד כה לא יובש פרט לעשבייה.

* הצמח גדל בעבר בשני אתרים, ומאחד מהם נעלם.
* האוכלוסייה קטנה ביותר, בשנת 2000 נספרו ארבעה פרטים אך ייתכן שבמקום ישנם פרטים נוספים. בשנת 2020 נספרו עשרות בודדות של פרטים * הקרבה לכביש 60 וליישוב מסכנות את האוכלוסייה הזעירה, הנתונה לסכנת הכחדה גם מעצם ממדיה הקטנים.
* אינו מוגן בשמורת טבע.
* המין נפוץ מאד בארצות צפוניות ואינו בסכנת הכחדה.

מומלץ לעורר מודעות לחשיבות המקום ולמצוא דרך להגן על האוכלוסייה ולנטר אותה.

ארצות הים-התיכון של אירופה, ארצות מרכז אירופה והקווקז, טורקיה, קפריסין (אך לא ניתן בפלורה של קפריסין),סוריה המערבית וגם ישראל. מעניין לציין שאיננו חורג מזרחה לצפון עיראק וצפון מערב איראן כמו צמחים ים-תיכוניים רבים אחרים.

צמח עשבוני חד-שנתי נדיר מאד הגדל באתר אחד בלבד באזור חברון. לאוכלוסייה זו, היחידה בישראל והדרומית ביותר בעולם, נשקפת סכנה מיידית וחמורה.