דרדר אשקלון
Centaurea ascalonica

4.2 סכנת הכחדה
EN

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

צמח גלגל עשבוני רב-שנתי אך קצר חיים בקוטר 40-80 ס"מ. לצמח עלי שושנת גדולים בבסיסו וגבעולים עם צלעות-אורך. העלים התחתונים דמויי כינור ואונותיהם עמוקות בבסיסם. עלי הגבעול העליונים יושבים, עם אוזניות קצרות, אך אינם סורחים. הפרחים צהובים, בראש עלי המעטפת של הקרקפת יש חוד קצר. פורח במאי. צמח גלגל אופייני: ענפי הצמח המת מתקשים והופכים לשלד מוצק דמוי כדור. בבסיס הצמח נוצרת רקמת ניתוק המפרידה בין השורש הרב-שנתי לנוף היבש. הצמח מתגלגל ברוח ומפיץ את זרעיו.

גדל כיום בחגורת הסְפָר בארבע גלילות: בסְפָר שומרון, בדרום הרי יהודה, בנגב הצפוני ובפלשת. לפנים גדל ברצועת עזה, שם נאסף רק בשנת 1929 ומאז לא נמצא (פרסה, מידע בע"פ). בהרי יהודה נמצא בשני מקטעים מרוחקים: מקטע רכס מעון והר עמשא, וצפונית לשער הגיא בהרי ירושלים. האוכלוסייה שנמצאה בבית-הכרם בשנת 1951 נכחדה מכבר. בנגב הצפוני נמצא בשלושה מקטעים: אזור בקעת ערד, שמורת להב–בית-קמה ושמורת פורה–תל-קשת. בקעת ערד, תל קריות ואזור בית-יתיר–הר עמשא הוא האזור שמספר האתרים בו הוא הגדול ביותר (12), והוא אשר היה השמור ביותר מפני פיתוח וחקלאות אינטנסיבית. במקטע להב נרשמו 9 אתרים ובמקטע חרבת פורה – 3 אתרים (תל קשת ובית-קמה). בפלשת ידוע הצמח כיום ליד סעד וליד ניצנים, אך הוא נכחד מאזור צומת פלוג'ה ודרומית לו. הצמח תואר למדע מאשקלון, וכיום אינו גדל בה. בסְפָר השומרון הצמח נדיר מאוד, ונמצא עד כה רק בכוכב השחר ומזרחית לכפר טייבה. בפלורה פלשתינה נתון גם מהגליל העליון (כנראה מעל ראש פינה) השומרון והשפלה.

גדל בשני בתי-גידול: בשדות לס, ובבתות סְפָר במדרונות סלעיים גירניים. המין תואר מסביבות אשקלון מקרקע חולית, אך דווקא בבית-גידול זה הצמח נדיר. בפלורה פלשתינה הוא מצוין מבית-גידול של שדות בור. לסיכום: המין גדל במגוון בתי-גידול בתוך חגורת הסְפָר.

* ידוע כיום מ-29 אתרים בארבע גלילות. משתי גלילות נוספות, הקיצוניות מבחינה גיאוגרפית (עזה והגליל העליון) הוא נכחד.
* האוכלוסיות של רצועת עזה, אזור אשקלון וירושלים נכחדו כנראה בעקבות פיתוח.
* בין שתי האוכלוסיות בכביש אלון לבין רכס מעון ישנו קיטוע גדול בתפוצה, הנובע לדעתנו בגלל ההתיישבות הצפופה באזור ירושלים ובית-לחם.
* מוגן בשמורות להב, חורבת פורה, רוחמה, והר עמשא.

מומלץ לתחום שתי אוכלוסיות, האחת בניצנים, שם תואר המין, והאחרת בשמורת להב או בבקעת ערד, ובהן לערוך ניטור דו-עונתי ורב שנתי של המין.

מין תת-אנדמי לישראל. גדל גם במואב שבירדן, למשל במדרונות הר נבו.

צמח-גלגל רב-שנתי, המאפיין את חגורת הסְפָר. אנדמי לישראל ולגלילת מואב בירדן. לכן, על אף מספר האוכלוסיות הרב-יחסית הידוע היום, נמצא בעדיפות גבוהה לשימור. מעמדו כמין אדום יתבטל אם יאוחד טקסונומית עם דרדר אלף הראשים, אך עדיין יהיה במעמד של תת-מין אדום.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהמורכבים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהחגורת הסְפָר
כורוטיפאנדמי (מזרח-ים-תיכוני)
אתר מרכזי לשימורשמורת להב צפון

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
3
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

4 (6) גלילות
צמידות: בינונית
23.6% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת דרדר נמוך
דרדר נמוך
דרדר נמוך
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת דרדר סיני
דרדר סיני
דרדר סיני
תמונה מאת דרדר אביבי
דרדר אביבי
דרדר אביבי
תמונה מאת דרדר נאה
דרדר נאה
דרדר נאה
קרוב לסיכון NT