גומא נאה
Cyperus jeminicus
גומא רב-שנתי זקוף, שגבעולו מתנשא לגובה של (30) 45-70 ס"מ. השורשים אופקיים, ויש שהם שולחים שלוחות ארוכות מאוד. הגבעולים חלולים, גונם מכחיל, עגולים בחתך רוחב (בספרות מצוין כי הגבעול משולש). העלים אשונים, מרוכזים בבסיס הצמח, דמויי סרגל, וחתך הרוחב שלהם דמוי תעלה. גובה העלים כגובה גבעול-התפרחת או נמוך ממנו. התפרחת נישאת בראש הגבעול, ונראית כסוכך צפוף שקרנותיו בלתי שוות, רוחבו 4-5 ס"מ ואורכו 5-7 ס"מ; פעמים נראית התפרחת צפופה כגוש כדורי ודומה לתפרחת גדולה של גומא מגובב או גומא דל-שיבולים. את התפרחת עוטרים 2 (3) עלי מעטפת בלתי שווים באורכם. הגדול שביניהם ארוך בהרבה מהתפרחת, והוא מזדקף מעל התפרחת כהמשך הגבעול. שני עלי המעטפת האחרים גליליים, צרים, מתחדדים לחוד דקיק שאינו קוצני. השיבולית בנויה 16-40 פרחים הרעופים זה על גבי זה ויוצרים משטח צר ופחוס מאוד. רוחב השיבוליות 2-3 מ"מ, צבען חום והן צפופות מאוד זו בתוך זו.
פורח במשך כל הקיץ מיוני עד ספטמבר.
גדל לפנים רק בשני אתרים בחוף הצפוני של ים המלח: עין גדי ועינות צוקים (=עין-פשחה). נאסף בעין פשחה פעם אחת בלבד, בשנת 1943, וכנראה גָּדַל גם בעין--גדי. מאז שנות השבעים אין מוצאים אותו בשני המקומות הללו, וודאי נכחד. בכרך הנוסף לפלורה פלשתינה (Danin, 2004) נתון ייבוש עשבייה מבקעת כנרות. נמצא גם בדרום סיני ושכיח בקניוני מואב הנשפכים לים-המלח.
בשולי מעיינות ומקווי מים מתוקים ומי מעיינות חמים. בקניוני מואב, שם מרוכזות האוכלוסיות הגדולות, גדלים הצמחים בשולי מעיינות הבוקעים ממצוקים וסלעים במדרונות תלולים.
על הסוג – ראה גומא הירקון. גומא נאה קרוב סיסטמטית לגומא מגובב, והיו חוקרים אשר נתנו לו מעמד של זן בתוך גומא מגובב (C.conglomeratus var. effusus Boiss). המין נבדל מגומא מגובב בשיבולית היותר ארוכה שלו, במספר רב יותר של פרחים בשיבולית ובחזות הצמח – גומא נאה הוא צמח הרבה יותר גבוה ועדין. התפרחת שלו איננה כדורית וצפופה כמו אצל גומא מגובב ובית-גידולו שונה לחלוטין – הוא גדל בשולי מעיינות, לעומת גומא מגובב הגדל בחולות.
* נכחד מהארץ. ידוע על אתר אחד בטוח שהצמח שָׁכַן בו -– עין-פשחה. בית-גידולו האופייני באזור ים המלח הם מעיינות הנובעים במדרונות תלולים בקניונים מדבריים. מעיינות אלה הולכים ונהרסים גם בצד הישראלי, שם הם נדירים, וגם בצד הירדני, שם מתנהל בשנים האחרונות פיתוח מואץ בנושא המים והתיירות.
מומלץ להשיבו לשמורת עינות צוקים, עינות קנה ולנחל דוד בשמורת עין גדי. יש ללמוד את האקולוגיה ואת הדמוגרפיה של אוכלוסיות גומא נאה בקניוני ירדן (לדוגמא בזרקא מעין, שם גדלה אוכלוסייה גדולה) ולבנות מערך ניטור וממשק הידרולוגי מתאים לאוכלוסיות המוּשבות לישראל.
נפוץ בעיקר באזור הסודני, עם חדירות לאזור הסהרו-ערבי: מצריים, סיני, אתיופיה, סוקוטרה, ערב, כווית, עדן, תימן, אירן ואפגניסטן.
צמח סודני-מדברי הדר במעיינות במדבר, היה ידוע לפנים רק מעין-פשחה ועין גדי ונכחד לחלוטין מישראל, אך יש לו אוכלוסיות גדולות בקניונים היורדים מרמת מואב בצפון ים המלח. צפון ים המלח משמש עבור המין כ"לוקוס טרמינוס צפוני", ויש קיטוע גדול בין אוכלוסיות אלה לאוכלוסיות הדרומיות בערב ומצריים (אתר בודד במזרח סיני).
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | סעד (בחר אל-מת) |
| משפחה | גומאיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | סודני (סהרו-ערבי) |
| אתר מרכזי לשימור | עין-גדי |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
-1.0
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | נכחד |
