גומא נאה
Cyperus jeminicus

נכחד warningנכחד EX

גומא רב-שנתי זקוף, שגבעולו מתנשא לגובה של (30) 45-70 ס"מ. השורשים אופקיים, ויש שהם שולחים שלוחות ארוכות מאוד. הגבעולים חלולים, גונם מכחיל, עגולים בחתך רוחב (בספרות מצוין כי הגבעול משולש). העלים אשונים, מרוכזים בבסיס הצמח, דמויי סרגל, וחתך הרוחב שלהם דמוי תעלה. גובה העלים כגובה גבעול-התפרחת או נמוך ממנו. התפרחת נישאת בראש הגבעול, ונראית כסוכך צפוף שקרנותיו בלתי שוות, רוחבו 4-5 ס"מ ואורכו 5-7 ס"מ; פעמים נראית התפרחת צפופה כגוש כדורי ודומה לתפרחת גדולה של גומא מגובב או גומא דל-שיבולים. את התפרחת עוטרים 2 (3) עלי מעטפת בלתי שווים באורכם. הגדול שביניהם ארוך בהרבה מהתפרחת, והוא מזדקף מעל התפרחת כהמשך הגבעול. שני עלי המעטפת האחרים גליליים, צרים, מתחדדים לחוד דקיק שאינו קוצני. השיבולית בנויה 16-40 פרחים הרעופים זה על גבי זה ויוצרים משטח צר ופחוס מאוד. רוחב השיבוליות 2-3 מ"מ, צבען חום והן צפופות מאוד זו בתוך זו.
פורח במשך כל הקיץ מיוני עד ספטמבר.

גדל לפנים רק בשני אתרים בחוף הצפוני של ים המלח: עין גדי ועינות צוקים (=עין-פשחה). נאסף בעין פשחה פעם אחת בלבד, בשנת 1943, וכנראה גָּדַל גם בעין--גדי. מאז שנות השבעים אין מוצאים אותו בשני המקומות הללו, וודאי נכחד. בכרך הנוסף לפלורה פלשתינה (Danin, 2004) נתון ייבוש עשבייה מבקעת כנרות. נמצא גם בדרום סיני ושכיח בקניוני מואב הנשפכים לים-המלח.

בשולי מעיינות ומקווי מים מתוקים ומי מעיינות חמים. בקניוני מואב, שם מרוכזות האוכלוסיות הגדולות, גדלים הצמחים בשולי מעיינות הבוקעים ממצוקים וסלעים במדרונות תלולים.

* נכחד מהארץ. ידוע על אתר אחד בטוח שהצמח שָׁכַן בו -– עין-פשחה. בית-גידולו האופייני באזור ים המלח הם מעיינות הנובעים במדרונות תלולים בקניונים מדבריים. מעיינות אלה הולכים ונהרסים גם בצד הישראלי, שם הם נדירים, וגם בצד הירדני, שם מתנהל בשנים האחרונות פיתוח מואץ בנושא המים והתיירות.

מומלץ להשיבו לשמורת עינות צוקים, עינות קנה ולנחל דוד בשמורת עין גדי. יש ללמוד את האקולוגיה ואת הדמוגרפיה של אוכלוסיות גומא נאה בקניוני ירדן (לדוגמא בזרקא מעין, שם גדלה אוכלוסייה גדולה) ולבנות מערך ניטור וממשק הידרולוגי מתאים לאוכלוסיות המוּשבות לישראל.

נפוץ בעיקר באזור הסודני, עם חדירות לאזור הסהרו-ערבי: מצריים, סיני, אתיופיה, סוקוטרה, ערב, כווית, עדן, תימן, אירן ואפגניסטן.

צמח סודני-מדברי הדר במעיינות במדבר, היה ידוע לפנים רק מעין-פשחה ועין גדי ונכחד לחלוטין מישראל, אך יש לו אוכלוסיות גדולות בקניונים היורדים מרמת מואב בצפון ים המלח. צפון ים המלח משמש עבור המין כ"לוקוס טרמינוס צפוני", ויש קיטוע גדול בין אוכלוסיות אלה לאוכלוסיות הדרומיות בערב ומצריים (אתר בודד במזרח סיני).

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביסעד (בחר אל-מת)
משפחהגומאיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמדברית
כורוטיפסודני (סהרו-ערבי)
אתר מרכזי לשימורעין-גדי

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
-1.0
10
פריפריאליותS

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןנכחד

0 (1) גלילות
צמידות: אין מידע
None% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת גומא רחב-עלים
גומא רחב-עלים
גומא רחב-עלים
נכחד EX
תמונה מאת גומא דו-אנפין
גומא דו-אנפין
גומא דו-אנפין
תמונה מאת גומא הירקון
גומא הירקון
גומא הירקון
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת גומא שרוני
גומא שרוני
גומא שרוני
פגיע VU