גומא רחב-עלים

Cyperus latifolius

נאסף בארץ לעשבייה רק שלוש פעמים, כל הפעמים בגלילת השרון: "ברכת בטיח", "ליד חדרה", ו"ליד גן-שמואל". כל האיסופים הם משנות 1926-1927 ו-1932. סביר מאוד ששלושת המקומות המצוינים בגיליונות העשבייה נאספו באותו מקום – ברכת בטיח. מין זה צוין כבר בשנת 1974 (אגמי ודפני 1975) כנכחד, וכל מאמצי הבוטנאים בארץ לחזור ולמצוא אותו בשרון העלו חרס. בסקר המינים הנדירים בשרון, בשנת 1994, הופנתה לנושא תשומת לב מיוחדת והמין לא אותר. יצויין כי זהו מין בולט שקשה לפסוח עליו.

בריכות רב-שנתיות של מים צלולים, באפריקה גם בגדות נחלים וביצות נרחבות.

על הסוג – ראה גומא הירקון. גומא רחב-עלים דומה בהופעתו החיצונית לגומא שופע ולגומא צפוף, אך כללית נמוך מהם. לגומא צפוף וגומא שופע יש תפרחות מורכבות של שיבוליות, לעומת גומא רחב-עלים שתפרחתו היא אשכול פשוט של שיבוליות. בתפרחתו קרוב גומא רחב-עלים לגומא הפרקים ולגומא הירקון, אך יש לו עלי מעטפת רחבים וארוכים, לעומת עלי מעטפת קצרים או מנוונים שיש למינים האחרים.

רחב-עלים שייך לקבוצה של מיני גומא טרופיים אשר עמק הירדן ומישור החוף מהווים עבורם תחנות צפוניות קיצוניות בתחום תפוצתם העולמי: גומא הירקון, גומא הפרקים, גומא הפפירוס ועוד. בשמונים השנים האחרונות, בעקבות פיתוח השרון, כיבוש הביצות והתפתחות החקלאות וניצול מקווי המים וזיהומם, התייבשו ונכחדו רבים ממקווי המים שגדלים בהם מינים טרופיים אלה. בגלל מיקומם הפריפריאלי ועמדתם הביוגיאוגרפית החשובה של מינים אלה יש לפעול למנוע הכחדתם והכחדת בית-גידולם. מביניהם, גומא רחב-עלים הוא מין שנכחד לגמרי בארצנו.

להשיב אוכלוסייה של גומא רחב-עלים לברכת בטיח, תוך השבת משטר המים, כמותם והרכבם למה שהיה בעבר. מומלץ לנטר את האוכלוסייה המושבת.

מין טרופי אפריקאי. ישראל הייתה עד הכחדתו של המין ממנה הנקודה היחידה באסיה שהמין גדל בו. באפריקה גדל בסודן, בדרום אפריקה ובכל האזור המשווני של מזרח אפריקה ומערבית עד ניגריה.

גומא טרופי, אשר גדל לפנים רק באתר אחד בישראל, ברכת-בטיח ליד חדרה, ונכחד ממנו לאחר הקמת המדינה. זה היה האתר הצפוני ביותר של מין אפריקאי זה, וגם האתר היחיד בכל המזרח התיכון. הוא מסמל את החשיבות הרבה שיש למקווי המים במישור החוף כמאכלסים של אלמנטים טרופיים אפריקאיים וכ"לוקוס טרמינוס" צפוני או כמסדרון הגירה של הצמחייה הטרופית הלחה לאזור המזרח התיכון וצפונה.
לגבי מין אחר, גומא רב-שיבוליות, ההערכה היא כי הוא מין אפיזודי. גם מין זה נצפה (רק פעם אחת) בברכת בטיח, ונשאלת השאלה מדוע ייקבע גומא רחב-עלים כצמח אדום ויומלץ להשבה והשקעת משאבים, ואילו גומא רב-שיבוליות ייחשב כמין אפיזודי יש להודות שהחלטה זו היא במידה רבה שרירותית, דבר המשקף את הבעייתיות של החלטות לגבי מינים שהם נדירים מאוד ויש עליהם מידע זעום ומסופק. עם זאת, חיזוק להחלטה על המעמד השונה שניתן לשני מיני גומא אלה ניתן על סמך העובדה שגומא רב-שיבוליות הוא מין חד-שנתי ולפעמים דו-שנתי בעל אופי של "עשב רע", ונאסף רק פעם אחת במשך 85 שנה. לעומתו גומא רחב-עלים הוא רב-שנתי ונאסף שלוש פעמים באותו אזור – דבר המורה על אוכלוסייה יציבה.