מגלית מצרית
Hypecoum aegyptiacum
צמח חד-שנתי בגובה 25-10 ס"מ. לצמח מספר גבעולים מתרוממים או זקופים היוצאים מתוך שושנת עלים צפופים שאורכם 10-3 ס"מ. העלים מחולקים-מנוצים פעמיים-שלוש לאונות קצרות אזמלניות. פורח בחודשי מארס-אפריל. התפרחת נישאת על עוקץ ארוך, לעיתים הוא מחולקת בצורה דו-בדית וכוללת פרחים אחדים, בפרטים גדולים בתפרחת יש פרחים רבים. עוקצי הפרחים שווים לאורך העלים השכנים, בשלב הפרי הם מפושקים. הפרח צהוב, גדול יותר בהשוואה לשאר מיני המגלית, אורכו 15-7 מ"מ. בפרח יש שני עלי גביע משוננים באורך כ-5 מ"מ וארבעה עלי הכותרת:
החיצוניים רחבים, בעלי שלוש אונות לא עמוקות (בניגוד למגלית הדרום ומגלית משולשלת), הפנימיים צרים, ארגמניים בבסיס, מחולקים לשלוש אונות צרות – הפנימית שבהן תמימה, דמוית סירה (בניגוד למינים הקרובים מגלית גדולה ומגלית שרועה בהם אונה זו משוננת-מצויצת). זירי האבקנים צרים, מכונפים מעט. הפרי הוא תרמיל (מפרקת) זקוף, ישר עד מגלי במקצת (מכאן שם הסוג), אורכו 4-3 ס"מ, מצולע. הפרי מתפרק לפרקים חד-זרעיים לאחר שהתייבש. הזרעים מגובששים עדינות.
הצמח נאסף פעם יחידה בנגב הצפוני (10 ק"מ דרומית לבאר שבע) ב- 1928. כמו כן נאסף פעמיים מעזה ופעם מרפיח. כל האיסופים משנות העשרים עד שנות הארבעים. למרות כל מאמצינו כמעט ולא הצלחנו לאתר מין מעניין זה. זיהוים של הצמחים משמורת השיטה המלבינה באשדוד (זאב קולר, סוף שנות השמונים של המאה ה-20) היה מוטל בספק בשל פרחיהם הקטנים. אולם ב-2014 וידאנו והם אכן משתייכים למגלית מצרית, כמו כן, באותה השנה התגלתה אוכלוסייה נוספת ליד כרמיה. דיווחים מהשנים האחרונות על הימצאות הצמח בערבה הם ככל הנראה שגויים.
מישורי חול וגבעות חול נודד חופי בחברת רותם המדבר במדבר למחצה ובאזורי חוף.
הסוג מגלית יוצא דופן בצורת הפרח שלו, כיום מקובל לשייך אותו למשפחת הפרגיים. המגלית מהווה שלב ביניים בין משפחת הפרגיים למשפחת העשנניים. מבחינת צורת הפרח בעלת הסימטריה הדו-צדדית המגלית קרובה לעשנניים, ולפי תרמיל הפרי היא קרובה לפרגיים. המגלית סווגה בעבר גם תחת משפחה עצמאית – משפחת המגליתים Hypecoaceae, אולם גישה זו לא מקובלת כיום (Heywood. 2007). חלק ממיני המגלית קרובים ודומים מאד אחד לשני וקשה להבדיל ביניהם, כאלה הם מגלית גדולה ומגלית שרועה הנפוצות באזורנו. מגלית מצרית לא נצפתה שנים רבות בישראל, אולם גיליונות עשביה מרפיח והנגב המערבי מצביעים על צמחים מפותחים בעלי פרחים גדולים במיוחד. ב-2009 נמצאה אוכלוסיה חדשה בשמורת השיטה המלבינה באשדוד, אולם הפרחים בצמחים אלו קטנים. יתכן וזו צורת מעבר בין מגלית מצרית למגלית גדולה. ניתן לסכם ולומר כי מגלית מצרית היא מין נידח ונדיר מאד, שהידע עליו מועט ביותר. אפילו בפלורה של מצרים (Boulos, 1999) תאור הצמח זהה לתיאור שפורסם עוד לפני כן בפלורה פלשתינה
המין נאסף בעבר פעמים ספורות בנגב המערבי ומחוף עזה ונמצא כיום בישראל רק בשמורת השיטה המלבינה באשדוד ובכרמיה, ככל הנראה נעלם מהאתרים האחרים שבהם היה בעבר. אין מידע על האוכלוסיות מהעבר ולא ברורה הסיבה להיעלמו. חסר גם מידע על מצב הסיכון העולמי.
יש לנסות לאתר עוד אוכלוסיות בחולות מישור החוף הדרומי על מנת לוודא את הימצאו של הצמח באתרים נוספים בישראל.
הצמח נפוץ במצרים בחבל הים-תיכוני, באזור הנילוס ובסיני; כמו כן נמצא ברצועת עזה ובמערב הנגב בישראל.
צמח חד-שנתי של חולות בדרום מישור החוף אשר נאסף כמעט רק במאה הקודמת וכיום מוכר רק משמורת השיטה המלבינה באשדוד ומאיזור כרמיה. מומלץ לנסות לאתרו מחדש באתרים נוספים.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Aegyptian Horned Cumin |
| שם ערבי | |
| משפחה | עשנניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר |
| כורוטיפ | סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.3
10
|
| פריפריאליות | 1 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
