מעבר לתוכן העמוד

דו-כנף ריחנית
Iberis odorata

3.7 פגיע

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר
תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

מצליב חד-שנתי זעיר שגודלו 5-10 ס"מ, מסתעף בבסיסו ומכוסה שערות פשוטות. העלים מוארכים, רובם תמימים, התחתונים שסועים מעט לאונות. הפרחים ערוכים באשכול-סוכך בראש הגבעול, צבעם לבן עם גוון סגלגל. תכונה מיוחדת לכל בני הסוג (וחריגה מאוד במשפחת המצליבים) היא שעלי הכותרת אינם שווים; שני עלי הכותרת הגדלים בהיקף התפרחת גדולים מהאחרים. הפרי פחוס מצדדיו, במרכזו עורק בולט המסמן את מקום המחיצה בין שתי מגורות הפרי. מחיצת הפרי ניצבת למישור הרחב של הפרי. אורך הפרי 7 מ"מ ובראשו שסע עמוק ושתי קרניים מחודדות בצדדיו. הפרי מכיל רק שני זרעים, אחד בכל מגורה. הפרי היגרוכסטי: תפרחת הפירות הבשלה מתהדקת כאגרוף, והיא מתפשקת בנקל עם הרטבה; עוקצי הפירות מתפשקים בגשם, הפרי נפתח והזרעים מתפזרים.
פורח במרס ובתחילת אפריל.

צמח נדיר ביותר, הגדל רק בשלוש גלילות הנושקות זו לזו: הרי יהודה, סְפָר שומרון ושומרון. בסְפָר השומרון נמצא ליד הכפר דומא (1979) ולאחרונה (2005, 2006) גם ליד כוכב השחר, דבר המרמז על יציבות האוכלוסייה. בשומרון נמצא בהר בעל-חצור, שם גדלה האוכלוסייה הגדולה ביותר. בירושלים נאסף משנת 1959 וגדל גם בתוך קמפוס גבעת-רם, אך נכחד שם בשנת 1989. נמצא לאחרונה (2005) בגבעת החרסינה בחברון.

בתת סירה קוצנית ובתת סְפָר עם בני שיח במדרונות סלעיים גירניים שטופי שמש.

* עד לאחרונה היו ידועים בישראל רק שלושה אתרים (דומא, בעל-חצור וירושלים), אשר אחד מהם (בירושלים) נכחד בשנת 1989. לאחרונה (2005) התגלו עוד שני אתרים – בכוכב השחר ובחברון. האיום העיקרי הוא תוכניות בנייה (חברון) ופעילות הצבא (בעל-חצור).
* גודל האוכלוסיות משתנה מאוד משנה לשנה ושונה מאוד במרחב; בירושלים נספרו בשנת 1988 500 פרטים ובבעל-חצור 1,000, אך באתרים האחרים התגלה מספר פרטים קטן. ייתכן שבנק הזרעים של הצמח הוא גדול.
* גדל בשמורת נחל ייטב.

מכיוון שהצמח זעיר ופורח בסוף החורף קשה למצאו. לפיכך ייתכן שהידע על תפוצתו בארץ אינו שלם. עובדה שלאחר שנים של עשבוב בלי שהתגלה נמצאו שני אתרים בחברון ובכוכב השחר. לכן, מומלץ לערוך סקרי שדה למיפוי תפוצת הצמח מקו פרשת המים מזרחה כולל בחגורת הסְפָר לאורך יהודה ושומרון, בניסיון למצוא אתרים נוספים. מומלץ לשמר את שני האתרים שנמצאו על קו הרכס (חברון ובעל-חצור), אשר סכנת פיתוח וכיסוח מאיימת עליהם. מומלץ לבחור אתר על הרכס (גבעת-החרסינה) ואתר בחגורת-הסְפָר (כוכב-השחר) ולנטר בהם את האוכלוסייה. בכוכב השחר אפשר להרחיב את השמורה הקיימת ולכלול בה את אוכלוסיית הדו-כנף.

תפוצתו באגן הים התיכון ובמזרח התיכון: ארצות המגרב, תוניס, לוב, יוון, כרתים, טורקיה, קפריסין, סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, צפון עירק ומערב אירן. נמצא לאחרונה גם בצפון-מזרח ירדן (רמתא 2000). גדל רק בארצות דרום הים התיכון ולא בצפונו (פרט ליוון), עובדה המרמזת על אופיו היובשני האירנו-טורני של הצמח.

צמח חד-שנתי זעיר נדיר ביותר, המגיע בישראל לקצה תפוצתו הדרומי. אף אחד מאתריו לא בשמורת טבע, אתר אחד הוכחד, ועל שניים מהאתרים מאיים הכורת.
הדו-כנף מהווה דוגמא לקבוצה ביוגיאוגרפית של צמחים הגדלים בחגורת סְפָר גבוה, בגבול האזור הים-תיכוני, באקלים קר ויבשתי. רבים מצמחים אלה נדירים ביותר בארצנו, ומגיעים בגלילת יהודה לגבול תפוצתן העולמי. יתכן שבעבר הגיאולוגי היה האקלים שונה, והם היו שכיחים יותר, וכיום הם נדחקים מראשי הרכסים לחגורת הסְפָר במדבר יהודה. בגלל העשבוב הטוב של ראשוני הבוטניקה בישראל קיים תיעוד טוב שלהם, ואפשר להיווכח שהם הולכים ונכחדים באזור שדרת ההר, כנראה בגלל פיתוח ובינוי כך נכחדו בין היתר: אקינוס ריחני, חוחן גדול-ראשים, סגל תמים. ריכוז גדול שלהם נמצא עדיין ברכס מעון, וחשיבותו הביוגיאוגרפית של המקום רבה.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגליSweet-scented Candytuft
שם ערבי
משפחהמצליבים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהסְפָר גבוה
כורוטיפים-תיכוני ומערב אירנו-טורני
אתר מרכזי לשימורכוכב השחר

נדירות
1
5
6
פגיעות
0
1
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.7
10
פריפריאליות N
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום פגיע
3 (3) גלילות
צמידות: נמוכה
33.3% אתרים בשמורות

מינים נוספים

דו-פרית מכורבלת
דקורניה מנוצה
כרוב כרתי
מיאגרון אוזני