ניל מכסיף
Indigofera coerulea
בן-שיח או שיח נמוך מסועף, כל אבריו
בעלי שעירות מהודקת מכסיפה, גובהו 100-
ועלעל בודד בראשו
בבסיסו. אורך העלעל 25-
מ"מ
דמוית קרקפת מוארכת, אורכה קצר מהעלה אשר בחיקו היא יושבת
צבע הפרח אפרסק, גודלו
מ"מ
משולשות ואורכן כאורך צינור הגביע. מפרש הכותרת נושר במהרה. זהרי בעקבות פוסט,
מתאר את צבע הפרח כצהוב. קולונט ב"צמחי ערב" מתארת את פרח הניל
המכסיף כאדום-ארגמני בעוד לניל הצבעים (המין התרבותי, ראה להלן) מפרש
פרח צהבהב בעל עורקים אדומים. הפרי תרמיל קצר ביותר שאורכו 15-
זרעים ואינו נפתח. התרמיל משונץ עמוקות בין הזרעים וכל פרק יוצר בליטה כדורית.
הפירות נשארים צמודים לגבעול תקופה ארוכה.
במזרח אפריקה ובמצרים מתואר הצמח כשיח
שגובהו 0.5 –
, בעוד הפרטים שנמצאו בישראל גובהם רק 40-30 ס"מ (פרטים המגודלים ליד בית
הכנסת בעין גדי מגיעים לגובה 2 מ').
הפריחה חלה בחודשים פברואר-מרס.
I. coeruleaניל מכסיף קרוב מאד לניל הצבעים
ושניהם שימשו להפקת צבע האינדיגו.
גדל כיום באזור ים המלח. הצמח
נחשב לנכחד עד ל-1995, אז נמצא בעין גדי על ידי מיכאל בלכר וחווה להב. ב- 1999 התגלה
גם בנאות הכיכר. לפי הערכה יש בסך הכל 3 אתרים בארץ. בפלורה פלשתינה מוזכר גם מעמק
הירדן העליון (בקעת כנרות) אולם אין לכך כל עדות בעשבייה, וייתכן שבגלילה
זו הוא נמצא בעבר כשריד של גידול חקלאי לייצור צבע.
המין הוכנס ע"י זהרי (1972) לפלורה
פלשתינה בעקבות הפלורה של פוסט, שם צוין הצמח מטבריה, בית-שאן, מזרעה וצאפי בחוף
הירדני של ים-המלח.
מדרון סלעי וערוצי
ואדיות במדבר קיצוני חם. במצרים במישורים חוליים בחגורה הסודנית של
מצרים העליונה, ובסומליה גדל בסוואנות היבשות ובצידי דרכים עד רום 1350 מטר.
הסוג ניל, כולל 750 מינים של
צמחים חד-שנתיים ושיחים מהאזורים השונים של העולם הטרופי, כאשר מרכז המגוון של
הסוג הוא באפריקה. במזרח אפריקה גדלים 145 מינים, במצרים 10 מינים, ובישראל גדל רק
מין אחד המציין את הנקודה הצפונית אליה מגיעה תפוצתו של הניל. הגדרת ניל
מכסיף וניל הצבעים כטקסון אחד אינה מקובלת כיום וכל ספרי הפלורה מפרידים
ביניהם: ניל מכסיף הוא צמח בר בלבד וניל הצבעים הוא גם צמח בר וגם
צמח תרבות שתפוצתו רחבה הרבה יותר מזו של ניל מכסיף ומשתרעת מניגר במערב
אפריקה ועד הודו וסרי-לנקה. ניל הצבעים נבדל מניל מכסיף במספר רב
יותר של עלעלים 9-7 (לעתים 5 או אף 11) ,
פרי שאינו משונץ חזק בין הזרעים ותפרי הגב והבטן של הפרי בעלי עורק עבה ובולט.
קולונט (1997) מציינת בספרה על צמחי ערב עוד הבדלים בצבע הפרח ובעלעלים אך הבדלים
אלה לא מוזכרים בשאר הפלורות. הצמחים שנמצאו בעין-גדי ובנאות-הכיכר תואמים את מין
הבר – ניל מכסיף, ולא את ניל הצבעים. זוהי הסיבה שמבחינה פורמלית
הוחלט בספר זה שלפנינו צמח בר בסכנה הכחדה חריפה ולא שריד של גידול תרבותי נפוץ
שרווח לפנים בבקע ים-המלח.
מעניין לציין כי גם ניל מכסיף וגם
ניל הצבעים אינם גדלים בחצי האי סיני.
- יש להניח שתפוצתו בגלילה אחת בלבד בישראל – אזור ים
המלח – תקפה כיום כבעבר, והנתונים על תפוצה בעבר בגלילה נוספת – בקעת כנרות -
אינם ודאיים. בהיעדר ראיות עשבייה וייתכן שדובר על פליטי תרבות. אין לדעת אם
הגילוי המחודש של הצמח ב-1995 בעין גדי לאחר שנכחד הוא התנחלות חדשה או גילוי
של פרטים קיימים. כך או אחרת, מדובר בפרטים ספורים ביותר בישראל. - מספר הפרטים הכללי הידוע בישראל הוא 3 בלבד!
- הצמח נמצא בשוליים הקיצוניים ביותר כלפי צפון של תחום
תפוצתו, ואוכלוסיותיו הזעירות והמבודדות מעמידות אותו בסיכון של הכחדה אקראית
מבלי יכולת להתחדש. - מוגן בשמורת עין גדי.
- מין רחב תפוצה באזור הסודני שאינו מצוי בסכנת הכחדה
עולמית.
- יש להניח שתפוצתו בגלילה אחת בלבד בישראל – אזור ים
מומלץ לעודד השבה ואיקלום בגינון בתוך שמורת עין גדי
ובמקומות אחרים באזור, בהמשך למה שכבר נעשה ע"י מיכאל בלכר. במקביל מומלץ
לייבא מחדש את ניל הצבעים וללמוד על יחסי הקירבה והקשר הגנטי בין שני המינים.
באפריקה: אלג'יריה מצרים,
סודן, אתיופיה (קרוב לוודאי אריתריאה של היום), ג'יבוטי, וסומליה; באסיה: ערב,
תימן, האי סוקוטרה, איראן ופקיסטאן.
שיח סודאני נדיר מאד אשר יש לו בישראל רק 3 פרטים ב-2
אתרים באזור ים המלח. נחשב כנכחד עד
לגילויו המחודש ב-1995. הפרטים בישראל הינם הפרטים הצפוניים ביותר בעולם של המין
ושל הסוג בכלל. מומלץ לאזרח ולאקלם באזור ים המלח.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Scarlet Pea |
שם ערבי | ניל |
משפחה | קטניות |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | מדבר קיצוני |
כורוטיפ | סודני |
אתר מרכזי לשימור | עין גדי |
נדירות |
1
5
6
|
---|---|
פגיעות |
0
2
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
4.2
10
|
פריפריאליות | 1 |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |