אירוס הגלבוע

Iris haynei

אנדמי לגלבוע ולמזרח השומרון. נפוץ בחלקו המזרחי של רכס הגלבוע מהר ברקן ועד הר מלכישוע. מחוץ לגלבוע המין נדיר יותר, מופיע במספר כתמים מקומיים. במזרח השומרון גדלות אוכלוסיות רבות בדגם כתמי מאזור ואדי מליח, רכס אום זוקא ועד נחל תרצה (ואדי פרעה). דרומית לנחל תרצה ועד נחל מכוך עובר המין בהדרגה לאירוס שחום. בשומרון אין חפיפה בין שטחי הגידול של אירוס הדוּר ושל אירוס הגלבוע: באזור מג'דל בני-פדיל (צומת מגדלים) גדל האירוס ההדוּר בחלק הגבוה, המערבי, ואילו אירוס הגלבוע גדל בחגורה הנמוכה, החמה והיובשנית יותר.

גדל בעיקר בסלעי גיר ודולומיט, ולא בסלעי הקירטון של אזור סרטבה, אולי בגלל האופי היובשני יותר של הסלע. טווח רום: מ-150 ועד +550 מטר. בגלבוע הוא גדל בבתת סְפָר עם כלך מצוי וחלבלוב מגובשש, עם נוכחות של אלת המסטיק וחרוב מצוי. כמו כן הוא גדל בשולי שדות חקלאיים וביערות אורן ירושלים נטועים.

שייך לקבוצת אירוסי ההיכל. דומה מאוד לאירוס שחום, עד כי התעוררו ספקות לגבי מעמדו העצמאי של אירוס הגלבוע. יתכן שהאוכלוסיות בגלבוע ובמזרח השומרון מהוות תת-מין של אירוס שחום. יש גם ספק לגבי זהותן של אוכלוסיות האירוסים הכהים בדרום הגולן. אלה הוגדרו בעבר כאירוס הגלבוע, אירוס "הירדן" או אירוס הארגמן, אך ממצאי המחקר בשנים האחרונות הראו כי הן קרובות יותר לאירוס שחום של מדבר יהודה והרי הגלעד. עד שיתברר מעמדו הטקסונומי אנו מתיחסים אל אירוס הגלבוע כאל מין עצמאי אנדמי חשוב לשימור.

* תוכניות פיתוח והקמת יישוב בגלבוע מסכנות אוכלוסיות גדולות של המין. גדר ההפרדה שנבנתה על רכס הגלבוע גרמה להרס בתי-גידול, ובעקבות כך הועתקו מאות רבות של גושי פריחה לאזור הר ברקן. אטרקטיבי מאוד לקטיפה. אורנים שניטעים בגלבוע בצפיפות רבה מצלילים על הצמחים וגורמים לניוון גושי הפריחה, בעוד שרעיית בקר מבוקרת דווקא מעודדת את התפשטותו, ומכאן שיתכן כי הגנה מוחלטת מפני רעייה עלולה גם היא לדכא את גידולו.
* האוכלוסיות כתמיות ומקוטעות ביותר, למעט שטח גדול בראש הגלבוע, שגדלה בו אוכלוסייה ענקית.
* בגלבוע נמצא המין בשטח לא רצוף של כ-10 קמ"ר. האוכלוסיות מפוזרות בשני כתמים עיקריים: 1) הר ברקן–מעלה גלבוע (אוכלוסיות גדולות וצפופות). 2) הר מלכישוע (אוכלוסיות קטנות ודלילות). אוכלוסיות קטנות רבות מפוזרות ברכס אום-זוקא במזרח שומרון ועד למושב ארגמן, בשטח הסגור לשם אימוני צה"ל, ושם נותר גודל האוכלוסיות יציב. האוכלוסייה בנחל פיראן–תלכיד סובלת מאוד, וחלה ירידה דרסטית בצפיפותה.
* לאור הראייה של אירוס הגלבוע כמין עצמאי, הסכנה בישראל היא הסכנה העולמית משום שהמין אנדמי לישראל.
* אוכלוסיות של המין מוגנות בתחומי שמורות-טבע: שמורת הגלבוע,שמורת אום זוקא.

מניעת פיתוח בשטחים שגדלות בהם האוכלוסיות, בעיקר בגלבוע. השארת השטחים במצב של בתת סְפָר פתוחה, תוך מימשק של רעיית בקר מבוקרת והימנעות מייעור נוסף.

אנדמי לישראל.

גיאופיט שהפרח שלו סגול מרהיב. המפורסם שבאירוסי ההיכל. סיווגו כמין אדום נובע מהיותו אנדמי לגלבוע ולמזרח שומרון, ומסכנות פיתוח, קטיפה, ייעור ורעיית-יתר. האוכלוסיות בגלבוע עשירות וגדולות, חלקן בתוך שמורת טבע ורובן מחוץ לשטח השמורה.

פז, ע. 1988. בארץ אהבתי. הוצאת מסדה.
Kintisch, E. 2005. Israeli Controversy Blossoms over Protecting Gilboa Iris. Science 308:1251