מעבר לתוכן העמוד

אירוס ענף
Iris pseudacorus

7.4 סכנת הכחדה חמורה

תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

גיאופיט שקנה-השורש שלו מסועף ושטוח. גבעוליו מתנשאים לגובה 75-160 ס"מ. העלים רחבים (1-3 ס"מ). הצמח מתרבה וגטטיבית ויוצר עומד צפוף של נצרים. כל נצר מצמיח מניפה של 5-7 עלים ארוכים מאוד ודמויי חרב. בראש הגבעול תפרחת עם 4-12 פרחים צהובים. קוטר הפרח 7-10 ס"מ, והוא שונה מעט במבנהו משאר מיני האירוס בישראל: רק עלי העטיף החיצוניים (=השפיות) מפותחים בפרח; הם גדולים, קרחים ומופשלים לאחור. הדגלים (עלי העטיף הפנימיים) נראים כבליטות זעירות זקופות במרכז הפרח. גם עמודי העלי, הבונים את החלק העליון במנהרת האבקה מעל שפית הפרח, הם קצרים.
דרך ההאבקה במין זה בארץ אינה ידועה. בחו"ל נמצא כי ההאבקה מתבצעת על ידי דבורים, הבאות ללגום צוף המיוצר בבסיס מנהרת האבקה. הפריחה ביוני–יולי.

העלים, קנה-השורש וגבעול הפרחים מכילים מוהל רעיל, ובו ריכוז גבוה של הרב-סוכר "אירוסין", וכן טנינים המשמשים לבורסקאות. ברפואה עממית נחשב אירוס ענף גורם להקאות, שלשולים ובחילות. זרעים קלויים שמשו באירופה כתחליף לפולי קפה.

המין היה ידוע במאה שעברה רק מעמק החוּלה – מביצת החוּלה עצמה ומן המעיינות הצמודים אליה - עינן, עינות נוטרה (עין תינה) ועין גונן. אוכלוסייה גדולה ובריאה שרדה עד שנות השבעים באחו גונן, ועד שנות השמונים בנחל עינן. משנות התשעים שרדה רק אוכלוסייה טבעית אחת – בעין תינה אשר מדרום לקיבוץ גונן. בעבר גדל המין גם בשמורת החוּלה ונכחד. הושב לחולה בידי אדם, ושכיח כיום בשמורה במאות מושבות (טליה אורון). בשנת 1995 מצאה אביבה רבינוביץ את המין בשרון במחלף חופית, בשקע מלאכותי שנוצר כתוצאה מעבודות עפר. לא ידוע איך הגיע לשם הצמח.

ביצות וגדות נחלים עם זרימת מים איטית ברום70-180 מטר. באירופה נפוץ מאוד, וגדל באותו בית-גידול. באירופה נחשב לעמיד להפרעה ולמים זורמים מזוהמים למחצה, וידוע כצמח אגרסיבי.

* הרס בית-הגידול המימי ושאיבת המים הם הסיבה האולטימטיבית להכחדה כמעט מוחלטת של מין זה בישראל.
* דגם התפוצה מקוטע בביצות ובשולי מעיינות, אשר הם בתי-גידול מקוטעים מטבעם.
* האוכלוסיות בעינן ובאחו גונן היו גדולות בסוף שנות השישים. סקר צומח באחו גונן בשנות השבעים הראה מעט פרטים מדוכאים, כתוצאה משאיבת יתר וירידת מפלס המים, ולאחר זמן התייבש עומד זה. הניסיונות להצלתו בעזרת המְטרה עלו בתוהו. אוכלוסיית עינן נכחדה גם היא באופן לא ידוע, אך סבך הקנה שהשתלט על האזור מרמז אולי על מכניזם של דחיקה תחרותית. בשנות התשעים שרד מכל אוכלוסיות ישראל רק פרט בודד בעין-תינה. שאול בקרמן הִרבה פרטים נוספים מקני-שורש של פרט זה לאורך הפלג, ואלה מהווים כיום את האוכלוסייה במקום.
* מין זה אינו בסכנה בעולם, ולהיפך: זה מין אגרסיבי המתפשט בהצלחה בבתי-גידול לחים בכל חצי הכדור הצפוני. קרוב לודאי כי המצב בארצות הדרומיות של תפוצתו, דוגמת אלג'יריה, דומה לשלנו.
* מוגן בשמורות עין תינה והחוּלה.

להעתיק קני-שורש מעין תינה אל פלגים ושטחי אחו ביצתי בשמורות עמק החוּלה ולגדל מהם צמחים בדרך וגטטיבית. חשוב לדאוג למניעת השתלטות של סבכי קנה ומלוויו, העלולים "לחנוק" את עומדי האירוס הענף.

מין רחב תפוצה ממערב סיביריה דרך הקווקז וכל אירופה עד אנגליה, דרומה באגן הים התיכון מצפון אפריקה ועד טורקיה. האוכלוסייה בארצנו היא הדרומית ביותר במזרח התיכון.

צמח-מים על סף הכחדה בישראל, אך נפוץ בתעלות ומקווי מים באירופה ושם אינו בסכנה. בישראל עובר הגבול הדרומי של תפוצתו העולמית, אוכלוסיותיו קטנות ואתריו נכחדים יחד עם היעלמות מקווי מים או השתלטות סבכי קנה. קני-השורש קלים להעתקה. מומלץ להמשיך ולאזרח בשמורות טבע של מקווי מים.

שמידע, א. 1975. האחו של גונן, מתוך: שמירת טבע בישראל, מספר 1, עמ' 240-251, הוצאת רשות שמורות-הטבע.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגליYellow Flag, Water Flag
שם ערביסאווסאן (אל-מנאקע)
משפחהאירוסיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית לחה
כורוטיפאירו-סיבירי, ים-תיכוני ואיראנו-טורני (מין צפוני)
אתר מרכזי לשימורשמורות אחו גונן או נחל עינן

נדירות
1
5
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
3
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
7.4
10
פריפריאליות N
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום סכנת הכחדה חמורה
1 (1) גלילות
צמידות: אתר יחיד
100.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

אירוס הביצות
אירוס הארגמן
אירוס הלבנון
אירוס שחום