שברק ססגוני
Ononis variegata

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

צמח חד-שנתי שעיר-בלוטי, שגודלו 3-15 ס"מ. הגבעולים שרועים עד מזדקרים ומסתעפים לסעיפים קצרים. העלים באורך 5-15 מ"מ, כמעט יושבים, בעלי עלעל יחיד בניגוד לרוב מיני השברק שהם בעלי שלושה עלעלים. לעיתים נדירות העלים התחתונים ביותר תלתניים. העלעל בצורת ביצה הפוכה, בעל שיניים קטנות חדות, קרח או שעיר בדלילות, בעל עורקים בולטים. בבסיס העלה שני עלי לוואי ביצניים, משוננים, חופים את הגבעול, אורכם 3-5 מ"מ. הפרח באורך כ-1 ס"מ, נישא יחיד על עוקץ שעיר שהוא קצר מגביע הפרח. הפרחים ערוכים בתפרחת אשכולית דלילה מלווה בעלים, בקצה הגבעול. הגביע באורך 5-7 מ"מ, בעל שיניים אזמלניות שעירות שאורכן כאורך צינור הגביע. הכותרת ארוכה עד פעמיים מהגביע, צהובה, המפרש לעיתים בעל עורקים ורודים, שעיר מבחוץ; המשוטים קצרים באופן ניכר מהסירה. הפרי תרמיל באורך 7-9 מ"מ הבולט מהגביע ומכיל 7-13 זרעים, צורתו מוארכת-ביצנית והוא בעל מקור קצר. הזרעים כמעט כדוריים עד דמויי כליה, חומים, חלקים ואורכם כ-2 מ"מ.
הפריחה במרס-אפריל,

הצמח נחשב כנכחד בישראל עשרות
שנים ארוכות, אולם נמצא מחדש על ידי עוז גולן בחוף הבונים ב-2017. בעבר גדל בגלילות
מישור החוף, מחוף הכרמל (דור, עתלית), דרך השרון (קיסריה, חדרה מערב) ועד פלשת (תל-אביב
ואשדוד), בהן נאסף בשמונה אתרים בשנות ה-50-20 של המאה ה-20. נמצא בעבר גם ליד רפיח
אשר ברצועת עזה. 

חוף הים בחולות, בשולי הפלאז'ה הקרובה לקו המים ובחול עמוק בקרבת החוף, בחברת אגרופירון סמרני וחבצלת החוף.

* הצמח מוכר רק מאתר יחיד בישראל. זוהי דוגמה קיצונית להיעלמות מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 (במגדיר לצמחי ישראל מצוין המין כ"מצוי"); בסקר הצמחים הנדירים בשנות התשעים הוא לא נמצא כלל! שברק ססגוני נשמט משום מה מתודעתם של בוטנאים אשר התריעו על ההרס וההכחדה של צמחיית החוף (אלון וחב',1981).
* אין ספק שהאכלוס והפיתוח המסיביים במישור החוף והלחץ על החופים הם גורמי ההכחדה.
* יש יסוד להניח שאיום דומה נשקף למין זה גם בחופי קפריסין, יוון ושאר ארצות הים-התיכון ה"מתגאות" בפיתוח תיירות חופים מרשימה, אך הרסנית מבחינת האקוסיסטמה של חוף הים.

יש להקדיש מאמץ
לאיתור הצמח מחדש בחופי ים חוליים נוספים. יש חשיבות גדולה לאיסוף זרעים
מהאוכלוסיה היחידה המוכרת בארץ, גידולם וריבויים למאות פרטים אשר ישתלו בגני מקלט,
גנים בוטניים וגם בשתי אוכלוסיות חדשות שיוקמו באתרי חוף נבחרים.

חופים מסביב לכל הים-התיכון. במזרח הים התיכון בישראל, לבנון, סוריה, קפריסין, האיים האגאיים וטורקיה; בדרום אירופה ביוון, כרתים, אלבניה, איטליה, סיציליה, סרדיניה וקורסיקה, מאלטה, ספרד ופורטוגל; בצפון אפריקה במצרים, לוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו.

מין חד-שנתי של מישור החוף אשר נותר שאתר יחיד בישראל "מבלי משים" עקב
פיתוח מישור החוף. יש לייסד בדחיפות שמורה חולית ליד חוף-הים ולאכלסו בה מזרעי
האוכלוסיה הקיימת.

אלון ע., שמידע, א. וברלינר, ר. 1981 - נגלה מחדש את הצמחים הנדירים במישור החוף. "טבע וארץ", כ"ג 3: 100-102.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהקטניות
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורחוף דור-הבונים

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
5.2
10
פריפריאליותW

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

1 (3) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת אחילוטוס שעיר
אחילוטוס שעיר
אחילוטוס שעיר
נכחד EX
תמונה מאת אספסת ערבית
אספסת ערבית
אספסת ערבית
תמונה מאת אספסת כדורית
אספסת כדורית
אספסת כדורית
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת אספסת איטלקית
אספסת איטלקית
אספסת איטלקית
פגיע VU