צורית ארץ-ישראלית
Sedum palaestinum

3.7 פגיע
VU

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

עשב חד-שנתי קטן בגובה 5-10 ס"מ, שגבעוליו זקופים ומסתעפים מבסיסו. העלים בשרניים, גליליים למחצה ואורכם 9-6 מ"מ. הפרחים ערוכים על תפרחות מסועפות, 5-7 על כל סעיף, והם יושבים. אונות הגביע זעירות ומחודדות. עלי הכותרת מפורדים, אורכם 5.5-7 מ"מ והם ארוכים פי שישה ויותר מעלי הגביע, צבעם צהבהב. ולעתים העורק המרכזי מאדים. עלי הכותרת מוארכים דמויי אזמל ובעלי חוד בקצה. מספר האבקנים 10-14. הצופנים דמויי מלבן. עלי השחלה מפורדים כמעט לגמרי ובראשם עמוד עלי קצר. הפרי מורכב ממפוחיות בעלות זרעים מרובים וקטנים. הצמח דומה לצורית אדומה, אך צבע הפרח שלו צהוב.
עד לאחרונה התקשו להבדיל בישראל בין צורית ארץ-ישראלית וצורית חופית בשל צבע עלי הכותרת הצהוב. מתברר, בעקבות ביקור של ד"ר וייצ'סלאב ביאלט (Vyecheslav Byalt), חוקר רוסי המומחה לסוג, כי צורית חופית שייכת לקבוצה נפרדת בה עלי הגביע שווים באורכם לעלי הכותרת ופרודות הפרי מפושקות ובעלות גבננת בגבן. זאת לעומת צורית א"י לה יש עלי גביע זעירים מנוונים בבסיס עלי הכותרת ופרודות זקופות חסרות גבננת.
הפריחה במרס – אפריל.

הצמח נמצא כיום בחמש גלילות: הגליל העליון, הגלבוע השומרון, הרי יהודה ומדבר יהודה. מגלילות אלה קיים תיעוד על תשעה אתרים ולפי הערכה יש בישראל בסך הכל אחד עשר אתרים. בגליל העליון מוכר רק מקרן נפתלי; בגלבוע הוא גדל במדרונות הצפוניים של הרכס בגדעונה ובגבעת חוחית אך נכחד משני אתרים נוספים שם; בשומרון הוא נצפה בחרבת אל חרג'מה ובנטף, יתר האתרים נמצאים בהרי יהודה: נס הרים, תרקומיה, מערת התאומים, נחל הנתיב (על שביל הקיסר) ונחל כרמילה. בגלילה זו נכחד מירושלים. במדבר יהודה הוא ידוע מעין פארה. נאסף ונצפה בעבר בשלוש גלילות נוספות, אך נכחד מהן: בגליל התחתון נעלם מטבעון, כדורי, עילבון, עמיד וסג'רה; בכרמל נכחד מחיפה וזכרון יעקב; בפלשת לא אותר שוב באזור חולדה – קריית גת.

כיסי סלע לחים עם אדמה רדודה בחבל הים-תיכוני ובחגורת הספר.

* מספרי הגלילות והאתרים שבהם צמח זה גדל נמצאים בירידה מתמדת והם הצטמצמו עד למחצית לעומת הידוע בעבר.
* הסיבה לירידה במספר האוכלוסיות לא ברורה, שכן מרבית האתרים מצויים בשטחים פתוחים טבעיים (למעט אולי אתרי ירושלים וחיפה שנעלמו כנראה עקב פיתוח).
* הצמח מוגן בגליל העליון בתחומי גן לאומי קרן נפתלי, ובהרי יהודה בשמורת נחל שורק.
* הצמח אנדמי לישראל וללבנון והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.

יש לערוך סקרי חיפוש מדוקדקים בגלילות ההרריות בבתי גידול סלעיים על מנת לקבל תמונת מצב מעודכנת על מין זה, שכן ייתכן שבגלל ממדיו הצנועים הוא אינו זוכה לתשומת לב מספקת וקשה גם לאתרו בגלל נדירותו.

אנדמי לישראל וללבנון.

צמח חד שנתי קטן של כיסי סלע בגלילות ההרריות של ישראל. נדירותו הולכת וגוברת עקב ירידה במספר האתרים הידוע. אנדמי לישראל וללבנון והאיום על קיומו בישראל הוא גם סכנת ההכחדה עולמית.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליPalestine Stonecrop
שם ערביחי אל-עאלם
משפחהטבוריתיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפמזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורטרשי גיר באזור נס-הרים ועד מערת התאומים

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
2
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
2
4
המס' האדום
1
3.7
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

5 (8) גלילות
צמידות: 0
41.7% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת צורית אשורית
צורית אשורית
צורית אשורית
תמונה מאת צורית חופית
צורית חופית
צורית חופית
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת זליה מחומשת
זליה מחומשת
זליה מחומשת
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אהל הגבישים
אהל הגבישים
אהל הגבישים
קרוב לסיכון NT