טפרוסיה נובית
Tephrosia nubica
מבוסס על:
בן-שיח שפרחיו ורודים, חלקו התחתון מעוצה, גובהו 25-60 ס"מ. הגבעולים והעלים מכוסים שערות צפופות המקנות לצמח גוון מלבין. הגבעול זקוף ומתפצל לענפי צד רבים. עלי הלוואי אזמליים, גודלם 2.5-4 מ"מ. העלים מורכבים-מנוצים פעם אחת, מספר העלעלים 5-9 ובקצה העלה ניצב תמיד עלעל בלתי זוגי, הגדול בדרך-כלל משאר העלעלים. העלעלים תמימים, צורתם כביצה הפוכה והם נושאים שעירות לבידה בחלקם התחתון ושעירות הדוקה בחלקם העליון. אורך העלעל 1.5-4 ס"מ ורוחבו 3-8 מ"מ. הפרחים ערוכים בתפרחות טרמינליות דלילות ונישאים על עוקצים קצרים. אורך הגביע 12 מ"מ, שסוע לאונות עמוקות ולביד מאוד. אורך מפרש הכותרת 10-12 מ"מ והוא נישא על עוקץ קצר. בניגוד למיני טפרוסיה אחרים, שלהם תרמיל ארוך המכיל זרעים רבים ואשר נפתח ביובש, מכיל הפרי של טפרוסיה נובית רק זרע אחד ואינו נפתח. אורכו 10-12 מ"מ, שעיר-לביד, עם מקור מאונקל באורך 5 מ"מ. הזרע גדול, 4-5 מ"מ קוטרו.
פורח כל השנה כתלות בתנאי הלחות בבית השורשים וזמן ירידת הגשמים. הפרחים נפתחים אחר הצהרים/ערב. צמחים פורחים ונושאים פירות שכיחים יותר במשך החורף, מדצמבר עד מרס.
גדלה לפנים בהרי אילת בשולי העיר אילת בערוצים הדרומיים היורדים מהר שחמון. המין נמצא לראשונה באילת בשנת 1951 ומאז נאסף לעשביה ונצפה באופן די קבוע בשנים 1961, 1962, 1963, 1972, 1981, 1991. עם התרחבות העיר אילת לכיוון הר שחמון ובניית אזור התעשייה הצפוני שרדו כמה שיחים בתוך החלק הצפוני של העיר קרוב לבית-הקברות. אלה נראו חיים לאחרונה בשנת 1996 ומאז לא נצפו עוד והמין נחשב לנכחד מהארץ, עד שנמצא באתר נוסף בנחל נטפים בשנת 2020 על ידי דודי ריבנר. בשנת 1961 נאסף המין ליד קיבוץ אילות בנחל רודד, אך אוכלוסיה זו נכחדה זה מכבר.
ואדיות חמים חוליים ואבניים. גדל באילת רק בסלעים מגמתיים ברום 50-120 מטר בכמות משקעים של 32 מ"מ בערוצים קטנים אבניים.
סוג גדול במשפחת הפרפרניים, ובו 400 מינים הנפוצים בכל העולם הטרופי, מרכזם באפריקה. רוב המינים אינם גדלים באזור המשווני ממש אלא באזורים עם אקלים טרופי עונתי כמו האזור הסודני. מספר מינים משמשים בחקלאות: אחד שעליו משמשים כזבל ומספוא ירוק, אחד שזרעיו משמשים למאכל, ומינים אחדים אשר שורשיהם משמשים כרעל לתפישת דגים. יש שהשורשים משמשים לרפואה.
בערוצי הנגב החמים של אזור אילת ומזרח סיני שכיחה יותר טפרוסיה נאה. טפרוסיה נובית נבדלת ממנה בפרחיה הורודים, בשעירות הרבה של כל אברי הצמח ובמיוחד בפירות הקצרים בני זרע אחד.
ד"ר ג'ילט, חוקר צמחיית סודן, הבדיל בטפרוסיה הנובית שני תת-מינים: תת-מין נובי, עם 3-6 זוגות עלעלים בעלה ושעירות רווחה על הגבעול; ותת-מין ערבי, עם 2-3 זוגות עלעלים בעלה ושעירות הדוקה לשטח הגבעול. באילת גדל כפי הנראה התת-מין הערבי. שני התת-מינים נתונים מרכסי מפרץ אילת בערב.
* לפנים היה קיים אתר בודד בשולי העיר אילת. אתר זה הוכחד עם התרחבות העיר.
* כל המאמצים לאיתור צמחים נוספים באזור בשנות 2000-2005 עלו בתוהו. *בשנת 2020 אותרו פרטים בודדים באתר חדש בנחל נטפים וזהו כיום האתר היחיד הידוע בישראל
באזור אילת לא נערך סקר שיטתי של המינים הנדירים. מומלץ לבצע סקר כזה ולהמשיך לחפש בואדיות החמים באזור אילת אחר הטפרוסיה הנובית. מומלץ לנטר את האוכלוסייה שנמצאה בנחל נטפים ולגדל את צמח מזרעים בגנים בוטנים.
נפוץ בעיקר בחלק המזרחי של האזור הסודני: דרום-מזרח מצריים (ג'בל אלבה ורכסים הגובלים בים סוף), סודן, אתיופיה, קניה, קרן אפריקה (ג'יבוטי), צ'אד ומתפשט מערבה עד ניג'ר ומאוריטניה. בערב גדל בכל הגלילות הסודניות לחופי ים סוף והאוקיינוס ההודי.
בן-שיח סודני נדרי ביותר, עשבוני בנופו ומעוצה בבסיסו, אשר גדל לפנים באזור אילת (רק בשוליים הצפוניים של העיר למרגלות הר שחמון) ונכחד משם אחרי שנת 1996, אך נמצא מחדש בנחל נטפים (ליד אילת) בשנת 2020 על ידי דודי ריבנר.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Nubian Hoary Pea |
| שם ערבי | חנית, אמייה, דאן אל-פאר |
| משפחה | קטניות |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | סודני |
| אתר מרכזי לשימור | נחל שלמה |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.3
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
