תלתן ישראלי
Trifolium israeliticum
מבוסס על:
צמח חד-שנתי שאבריו מכוסים שערות דלילות, לבנות ונעימות למגע. שרוע לרוב על הקרקע ומתפצל למספר גבעולים קצרים מאוד המשתרגים בצמחיה העשבונית, או בין אבנים. גובה הצמח 5-10 ס"מ וקוטרו 10-25 ס"מ. עוקצי העלים ארוכים מאוד (5-11 ס"מ), בבסיסם זוג עלי לוואי מחודדים ובראשם עלה תלתני בן שלושה עלעלים זהים, דמויי יתד רחבה מאוד, רוחבם שווה כמעט לאורכם. התפרחת קרקפת מוארכת, אך רק חלק קטן מהפרחים פורה; יתר הפרחים עקרים ועוזרים בהטמנת הקרקפת בקרקע. התפרחת נישאת על עוקצים שאורכם 3.5-4 ס"מ בזמן הפריחה, המתארכים ל-8-14 ס"מ בפרייה. מספר הפרחים רק 2-5 (בישראל לת. תת-קרקעי יש מספר פרחים גדול יותר בקרקפת), צבעם ורוד, אדמדם או כצבע הבשר. התרמיל בוקע את צינור הגביע המתפצל, מכיל זרע בודד, ואיננו נפתח. הזרע גדול מאוד יחסית למינים אחרים בסוג (2.5 מ"מ קוטרו). עוקצי הפרחים העקרים מתארכים בפרי מ-3 מ"מ למעין "יתדות" מוארכות בגודל 14-17 מ"מ, מאונקלות בקצותיהן, ומשמשים כ"מכשיר חפירה" הטומן את פרחי הקרקפת הפורים באדמה תוך כדי התארכות עוקץ התפרחת. תלתן ישראלי קרוב לתלתן תת-קרקעי ושניהם מפוזרים לעתים בתוך אותה אוכלוסייה, ונראים כמו שתי צורות של אותו טקסון, עם מעברים רציפים בתכונות הדיאגנוסטיות. ככל שעוברים מצפון הארץ דרומה למישור החוף, מוצאים אוכלוסיות יותר מובחנות של ת. ישראלי ללא הצורות הטיפוסיות של ת. תת קרקעי. הסימנים המבדילים בין שני המינים הם: אורך הפרחים בת. תת-קרקעי קטן יותר, רק 8-14 ס"מ וצבע פרחיו לבן, בעוד שהפרחים של ת. ישראלי גדולים יותר וצבעם ורוד-אדמדם; הפרח של ת. ישראלי ארוך פי 3-4 משיני הגביע, בעוד שהוא שווה באורכו לשיניים בת. תת-קרקעי; העלעל בת. תת-קרקעי משונץ עמוק בראשו, בעוד שבת. ישראלי הוא מעוגל וקהה בראשו (תכונה זו מאוד וריאבילית ולא מבדילה במידה מספקת); בת. ישראלי תרמיל הפרי דמוי ביצה רחבה ובעל עורק בולט, והזרע שלו צהוב, לעומת שחור בת. תת-קרקעי.
תואר המין ניתן על שום היותו אנדמי לישראל וכן משום שתואר למדע ע"י חוקרים ישראליים (ד. זהרי וי. כצנלסון).
הפריחה בסוף פברואר במעונות הנמוכים ובאפריל במעונות רמים.
הצמח נחשב כעשב מועדף למרעה, עלוותו עשירה בחומרי מזון ופקעיות החנקן שבשורשיו מעשירות את הקרקע. בשעתו ערכו במין זה ניסויי רעייה בחוות נווה-יער וניסו לאקלם אותו כצמח מרעה באוסטרליה.
הצמח גדל בצפון הגולן, עמק החולה, גליל-עליון, גליל תחתון, ובשרון. ידועים עשרה אתרים בסך הכל, אך ייתכן שיש יותר מעשרים. בצפון הגולן גדל בגדות נחל זוויתן, בהר שיפון, ממזרח לתל עסניה ומעל קבוץ שמיר. בגליל העליון נמצא כיום ברמת דלתון ובכרם בן-זמרה, אך נכחד מאתרים אחדים באזור צפת, גוש חלב, סאסא וברעם. בעמק החולה נרשם במפגש הבניאס והדן. בגליל התחתון נמצא בהר השאבי (לשנר 2008) (האתר והגלילה אינם מצוינים במפה המצורפת). בשרון נצפה בשנים האחרונות רק בשמורת בני ציון ובשמורת האירוסים של נתניה, אך נכחד מחדרה, פרדס חנה, בנימינה, קיסריה ומגדיאל, בהם נאסף במחצית הראשונה של המאה ה-20. בעבר גדל גם בגליל התחתון בסביבות צומת גולני-בית קשת-נצרת, וברמת מנשה (משמר העמק ודליה), אך נעלם מכל האתרים הללו.
שטחים שטופי שמש ביער פארק של אלון תבור, בשטחי חורש דליל ובשדות בור בחבל הים תיכוני.
על הסוג – ראה תלתן נימי. תלתן ישראלי תואר לראשונה בשנת 1927 ע"י אייג כזן של תלתן תת-קרקעי. כאמור בסעיף תיאור הצמח, בישראל גדלות אוכלוסיות רבות בהן שני "המינים" מפוזרים בתוך אותה אוכלוסייה ונראים כמו שתי צורות של אותו טקסון.
הסקציה Trichocephalum בסוג תלתן, אליה שייך תלתן ישראלי, כוללת בארץ שמונה מינים, בהם חלק גדול מפרחי הקרקפת עקרים, ותפקידם לעזור בהפצת הפירות. בשישה מבין מיני הקבוצה, כמו תלתן הכדורים ות. צמיר, הפרחים העקרים הופכים לשערות צמריות קלות, הנושאות את הקרקפת ברוח ומגלגלות אותה למרחק מצמח האם. רק בשני מינים בקבוצה הקרקפות הפורות נטמנות באדמה (גיאוקרפיה) לאחר שפרחיהם עברו הפריה על-אדמתית. גיאוקרפיה שכיחה למדי בסוגי קטניות אחרים באזורי ספר ים-תיכוניים, למשל בקיה, טופח ופקטורובסקיה.
* מספר הגלילות פחת משש לחמש, וניכרת ירידה במספר האתרים, במיוחד בגליל התחתון, בשרון וברמת מנשה, עד לכדי פחות ממחצית מהידוע עד שנות ה-60 של המאה ה-20.
* בית הגידול בשרון בסכנה כנראה בגלל הסבת שטחים לחקלאות והתפשטות העיור במישור החוף.
* אתרי הגולן – נחל זויתן והר שיפון מצויים בתחומי שמורת טבע, והצמח מוגן גם בשמורת בני ציון בשרון.
* המין אנדמי לישראל והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.
מומלץ לנסות לאתרו מחדש באתרים שבהם נמצא בעבר. יש לנטר את האוכלוסיות שהתגלו בשנים האחרונות בשרון בבני ציון ובנתניה.
מין אנדמי לישראל.
עשב חד-שנתי קטן שפירותיו נטמנים בקרקע. אנדמי לישראל. יש מגמה חזקה של הפחתה במספר האתרים.
שמידע א., 1985. ממדף הספרים: מונוגרפיה של הסוג תלתן בעולם, מאת- מיכאל זהרי ודוד הלר. רתם 17: 54-72.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Israel Clover |
| שם ערבי | נפל |
| משפחה | קטניות |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | ממזרח לתל עסניה |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
1
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
3
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
