בתי גידול | מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני |
סטטוס בארץ | יציב |
סטטוס קינון בארץ | מקנן |
אופי הנדידה | מין יציב |
רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני, סהרו-סינדי |
תצורת נוף | מצוקים |
צפיפות צומח | נמוכה \ דלילה \ פתוח |
מיקום הקן | מצוקים |
סוגי מזון | פגרים |
שיחור מזון | על הקרקע |
גדלי גוף | גדול (מעל 1000 גרם) |
גורמי סיכון | התחשמלות והתנגשות בכבלים, התנחלות רועי צאן ועדריהם בואדיות מצוקיים, פעילות מטיילים וגולשי מצוקים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, פעילות מסוקים וכלי טיס באזורי הקינון, צמצום מקורות המזון, ציד ולכידה |
יציב נדיר. מקנן במושבות בגולן, בכרמל, במדבר יהודה ובהר הנגב.
עד לשנות ה- 1950 היה שכיח וקינן בכל האזורים ההרריים והמצוקיים בישראל, ממורדות החרמון ועד להרי אילת.
בשנות ה- 1980 קינן בכל האזורים בהם הוא מקנן כיום וכן גם בגליל המזרחי, במזרח השומרון ובצפון מדבר יהודה.
מגוון נופים הרריים ומבותרים בכל תאי האקלים. מקנן במצוקים.
מאמצי השימור של אוכלוסיית הנשרים הם רבים ומגוונים, בהובלת פרויקט "פורשים כנף" המשותף לחברת החשמל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע:
- מחקר וניטור מתמשך של האוכלוסייה המקננת
- אישוש ושחרור לטבע של פרטים מגרעיני רבייה או מאוכלוסיות אחרות באגן הים התיכון
- תפעול תחנות האכלה להבטחת מקור מזון סדיר ובטוח (נקי מרעלים)
- סניטציה וסילוק פגרים שעלולים להכיל רעלים משטחי המרעה
- מיגון עמודי חשמל כנגד התחשמלויות
הנשר היה בעבר יציב ומקנן שכיח במרבית חלקי הארץ. ירידה הדרגתית בגודל האוכלוסייה ובתחום המחייה נרשמה החל מתחילת שנות ה- 1950, כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם שימוש לא מבוקר בחומרי הדברה חקלאיים, שינוי שיטות הסניטציה והטיפול הווטרינרי בחיות משק, התחשמלות על עמודי מתח, הפרעות באתרי הקינון ועוד.
- אוכלוסיית הנשרים בישראל נמצאת כיום בסכנת הכחדה חמורה והיא מתקיימת בזכות מאמצי שימור נרחבים.
בכדי שאוכלוסיית הנשרים תוכל להיות בת-קיימא, יש לצמצם את מספר הפרטים הנפגעים מדי שנה מהרעלות, הרעלות עופרת, התחשמלות והתנגשות בקווי-מתח ובתשתיות. עד להשלמת הטיפול בגורמים אלה (באמצעות חקיקה, אכיפה ושת"פ עם חברת החשמל ובעלי עניין נוספים), יש להמשיך בכל מאמצי השימור הנ"ל.
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
נדירות | |
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון | |