סלעית חורף

Oenanthe finschii

סלעית חורף מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים, בשילוב התאמה אזורית לכך שהאוכלוסייה המקננת בחרמון היא אוכלוסיית שוליים בקצה גבול התפוצה העולמית של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערכה סלעית החורף כמין ש"אינו בסיכון" (LC), השינוי בדרגת הסיכון של המין משקף הבדלים בשיטות העבודה ולא שינוי משמעותי במצב האוכלוסיה.

בתי גידול	טרשים, חרמון - רצועה אלפינית כרקוצית
סטטוס בארץ	חורף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	אלפיני
תצורת נוף	הררי, סלעים וטרשים
תצורות צומח	שיחייה, בתה
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	הרס וקיטוע מקומות החיות

סלעית בינונית בגודלה, בעלת דו-צורתיות זוויגית בולטת.
הזכרים בעלי לבוש שחור-לבן נקי מאד, כמעט ללא גוונים אפורים או חומים. הנקבה בגוון חום-אפור בחלקים העליונים, חזה אפור ולעתים גרון שחרחר, המזכיר את דגם הזכר.

חורפת שכיחה למדי בגולן, בגליל המזרחי, בהרי יהודה ושומרון ובבתות הנגב הצפוני.
דוגרת נדירה ביותר בחרמון הגבוה, בסקרים שנערכו בחרמון בעונות הקינון 2013 - 2014 נצפו 1 - 2 זוגות בלבד, בגובה 1,300 מטר.

דוגרת במתלולי הרים סלעיים חשופים. חורפת בבתות ובאזורים סלעיים או חשופים למחצה במדרונות הרים ובספר המדבר.

סלעית החורף מאויימת על ידי עבודות פיתוח המתרחשות בכתף החרמון, כולל פריצת דרכים, הכשרת מסלולי סקי ופיתוח של מתקנים שונים.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

מומלץ לצמצם את עבודות הפיתוח המבוצעות בחרמון ולפקח עליהן בכדי למזער את הפגיעה בבתי הגידול הטבעיים.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.