מעבר לתוכן העמוד

רב-מוץ מחוספס
Achyranthes aspera

פולש

תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

שלב
אקראי
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
נוכחי
בינוני
פוטנציאלי
משמעותי
חמור

רב-מוץ מחוספס הוא צמח עשבוני רב-שנתי. הפרטים הבוגרים בעלי גבעולים מעט מעוצים בבסיסם ולכן הצמח מתואר לעיתים כבן-שיח. הצמח זקוף ויכול להגיע לגובה של 1.5 מ'. העלים נגדיים, בצבע ירוק כהה בצדם העליון וירוק בהיר בצדם בתחתון; אליפטיים או דמוי אזמל, באורך 8 ס"מ וברוחב 5 ס"מ, שעירים במיוחד בצדם התחתון. פטוטרת העלה קצרה מאוד ואורכה כ-6 מ"מ. שפת העלה תמימה; בחלק התחתון של העלים בולטים עורקים. הפרחים דו-מיניים, קטנים מאוד, בצבע ירקרק, לבנבן או סגול בהיר, ערוכים בשיבולים שאורכן עד 25 ס"מ, הם זקופים וערוכים בראשי הענפים. החפיות מסתיימות בחוד דוקרני. הזרעים בצבע חום מבריק ובאורך כ-3 מ"מ. פורח מחודש פברואר עד יוני.

התפוצה הנוכחית של רב-מוץ מחוספס פאן-טרופית ואזור תפוצתו הטבעי המקורי אינו ברור, ככל הנראה מקורו בדרום מזרח אסיה, אך חלק מהמקורות מעלים השערה כי אזור תפוצתו הטבעי כולל גם את אפריקה הטרופית.

לא ברור מתי בדיוק חדר רב-מוץ מחוספס לארץ. סביר להניח שזרעים הובאו לישראל לא במתכוון. על פי פינברון-דותן ודנין הצמח נאסף לראשונה בישראל בתחילת מאה ה-20.

בעוד שקיים מידע רב על תכונות מרפא של רב-מוץ מחוספס, כמעט ולא קיים מידע על תכונות נוספות של הצמח. ידוע שהוא מפתח שורש אנכי החודר עמוק לקרקע, דבר המאפשר לו להתבסס גם בבתי גידול יבשים. הוא גדל על רוב סוגי הקרקעות. מתרבה באמצעות זרעים. הפצתם יעילה מאוד מכיון שהפרי נדבק לפרווה של יונקים וכן לבגדים ולנעליים של מטיילים. שלא כמו רוב מיני הצמחים הפולשים בישראל, רב מוץ מחוספס פולש גם בבתי גידול מוצלים, בצל עצים בוגרים או שיחים גבוהים. מתחדש לאחר קיטום.

רב-מוץ מחוספס נוכח באזורים שונים בחבל הים תיכוני של ישראל. באזור השרון מצוי רב-מוץ מחוספס בחורשות של קזוארינה. בפרדסים הצמח נפוץ בין עצי גדרות ושוברי רוח. פרופ' א. דנין (ז"ל) דיווח על נוכחות הצמח גם בצל של אלון תבור. רב-מוץ מחוספס מופיע בשולי פרדסים גם בגליל המערבי. פרטים בודדים אותרו בנחל עמוד כבר ב-1964-1965. בסוף שנות ה-2000 התקבלו דיווחים על הגברת הפלישה שם, וסקר מפורט שנערך במקום ב-2013 העלה שבין כביש מס' 85 לכביש מס' 8077, יש 54 מוקדים לאורך 3 ק"מ, המכסים בסך הכול 6.3 דונם לאורך ערוץ הנחל. שלושת-רבעי המוקדים התפתחו בתנאים מוצלים ורבע מהם באור מלא. לא ברור מה גרם להאצת ההתפשטות בנחל עמוד בשנים האחרונות, אך כאמור, הפצת זרעיו נעשית באמצעות הדבקה על פרוותם של בעלי חיים. העובדה כי רוב הפרטים מצויים בקטע הנחל המשמש כשטח מרעה מצביעה על הבקר כגורם ראשי בהפצתו במקום זה. הצמח מוגדר כפולש בישראל. פוטנציאל הפלישה מוערך גבוה לאור העובדה שרב-מוץ מחוספס מתבסס בתת היער של עצים בוגרים, גומחה 'פנויה' בחורשי אלון מצוי ובמידה מסוימת ביערות אלון תבור.

בחבל התיכוני בלבד - בתי גידול לחים ויבשים, טבעיים ומופרים, כגון ערוצי נחלים עם צמחייה גבוהה, תת-יער של חורשות נטועות.

לא קיים מידע מפורט על השלכות הפלישה של רב-מוץ מחוספס על המערכות האקולוגיות המקומיות. לאור צפיפות העומדים הנוצרים על ידי הצמח ניתן לשער ברמת סבירות גבוהה כי התפשטותו דוחקת מיני צמחים מקומיים, בפרט בבתי גידול לחים כגון ערוצי נחלים. מחקרים עתידים יצטרכו לאפיין ולכמת את ההשפעה של צמח זה בבתי גידול בהם השתלט.

המידע הקיים לגבי דרכי טיפול ברב-מוץ מחוספס מצומצם ביותר. יש להניח כי טיפולים פיזיים אינם יעילים בשל יכולתו להתחדש לאחר קיטום. קיים דיווח אחד על טיפול כימי באמצעות קוטל עשבים 2,4-D אך יעילותו, על פי אותו מקור, יורדת מהר עם הזמן ובסופו של דבר נדרשות כמויות חומר הדברה גדולות מהמותר על פי התוויות. רב-מוץ מחוספס הוא צמח מרפא חשוב מאד בנפאל, ומגודל כצמח מאכל לאדם בסין, ולכן סביר להניח כי טיפול ביולוגי לא יקודם בעתיד הנראה לעין. טיפול ממוקד בקוטלי עשבים לא מסוכנים לבתי גידול לחים ולמרעה יצטרך להיבדק בשנים הקרובות כנגד מוקדים של צמח זה.

לאור דפוס הפלישה בנחל עמוד יש לפעול לביעור המוקדים בארץ.

רב מוץ מחוספס מוגדר כצמח פולש בכל מחוזותיה של דרום אפריקה מלבד ב- Northern Cape הצחיחה, וברוב האיים של האוקיאנוס השקט, ביניהם הוואי. לפי כמה מקורות ,רב מוץ מחוספס מוגדר כפולש באיי סיישל וכן באזורים של טנזניה, קניה ואוגנדה, בפרט בבתי גידול מופרים, לאורך דרכים, בגינות, בשדות, בשטחי מרעה וכן בשטחים לא מעובדים כגון סוואנות ושולי יערות. לאור אי הוודאות באשר למקור הגיאוגרפי של הצמח יתכן ויש להגדירו 'מתפרץ' באזורים אלו של מזרח אפריקה.

נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

צלקנית נאכלת
פלפלון דמוי-אלה
פיסטיה צפה
מלוח ספוגי