פיסטיה צפה
Pistia stratiotes

פולש

צמח מים צף, עשבוני רב-שנתי, בנוי משושנת עלים שעירים בצבע ירוק בהיר, העלים דמוי-מניפה, עד אורך ועד רוחב. על הצד התחתון שלהם 6-8 עורקים בולטים בצבע לבן. הם מכוסים שערות לבנות קצרצרות הלוכדות אוויר והמאפשרות לצמח לצוף על פני המים. השורשים צהובים, דקים, מסועפים מאד לאונות דקיקות, אורכם עד כ-. הפרחים חד-מיניים קטנטנים בצבע לבן. הצמח חד-ביתי. קרום מפריד בין הפרח הנקבי לפרח הזכרי. הפרי דמוי גרגיר בקוטר 5- המכיל 4-15 זרעים באורך כ-2 מ"מ. הזרע מכיל תא אוויר. משך תקופת הפריחה לא ברור אך נצפו פרחים בתחילת חודש אוקטובר.

אזור תפוצתה הטבעי אינו ברור. חלק מהחוקרים רואים בחסת המים צמח פן-טרופי, בעוד שאחרים סבורים כי מקור הצמח באזור הטרופי-לח של דרום אמריקה. הנחה זו מבוססת על העובדה כי מקורם של מספר חרקים ומיקרו-אורגניזמים הניזונים מחסת המים הוא באזור זה.

שלב
מזדמן
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
בינונית
משמעותי
נוכחי / פוטנציאלי
חמור

הובאה לישראל כצמח נוי לבריכות, ונמכרת לשם כך במשתלות ברחבי הארץ. לא ידוע מתי הוכנסה לארץ.

חסת המים פולשת באזורים טרופים וים תיכוניים. פלישתה מוגבלת על ידי הטמפרטורות הנמוכות של החורף, אולם מחקרים הראו כי זרעיה יכולים לשרוד לפחות חודשיים בתוך מים ב-4C, ואף מספר שבועות בקרח ב--5C. על פי הספרות המקצועית, היא המים יכולה לשרוד לאחר הנביטה בתחום טמפרטורות מ-15C ל-35C, אולם אוכלוסיות שלה באצבע הגליל שרדו גם עד 10C. הריבוי וגטטיבי ובאמצעות זרעים. כל עוד צפיפות האוכלוסייה אינה גבוהה, הריבוי הוא וגטטיבי ונעשה דרך גבעולים באורך כ- מתחת לפני המים, מהם מתפתחות שושנות עלים חדשות הניתקות כעבור זמן מצמח האם והופכות לפרטים עצמאיים. כאשר עולה הצפיפות של האוכלוסייה מתפתחים פרחים. הצפיפות יכולה להגיע לכ-1000 פרטים ול-1 ק"ג ביומסה יבשה למטר רבוע. ההאבקה ברוח, וחודש ימים לאחר ההפריה מבשילים הזרעים. אלה צפים זמן מה על פני המים ושוקעים לקרקעית גוף המים. הזרעים נובטים 20-40 ימים לאחר שקיעתם, באור, בטמפרטורות מעל ;20C הם מסוגלים לשרוד בבוץ.

חסת המים נמצאה במקומות רבים בארץ. בחלקם שיטפונות חורף פינו את מרבית הביומסה, ובחלק מהם הצמח חזר. האוכלוסיות של חסת המים יציבות בגופי מים עומדים ומהוות מקור להפצה אל גופי מים נוספים. חסת המים פלשה לאגמון החולה בו והמוקד טופל והוסר בהצלחה. מוקד קיים בתעלת ניקוז ליד יסוד המעלה יחד עם יקינתון המים לפחות מאז 2004. אוכלוסיות אלו יציבות ושרדו את הטמפרטורות הנמוכות במיוחד ששררו במהלך חורף 2007-2008. חסת המים פלשה באופן מסיבי ב-2005 וב-2006 בנחל אלכסנדר ובנחל לכיש. אוכלוסיות אלו לא שרדו לשנה הבאה. שיטפונות החורף בנחל אלכסנדר מנעו פלישה קבועה לאורך כל השנה ולכן נגרם שם נזק עונתי בלבד. בסוף 2008 התגלתה אוכלוסייה חדשה בשפך נחל צלמון, כ- מהכנרת. בקיץ 2009 אותרו פרטים בודדים בשמורת בריכת תמסח למרגלות הכרמל. פרטים נמצאו בבריכת השופט ברמות מנשה. מוקדים אלו טופלו. מוקד המתפרס על פני כ-15 דונם כיסה לחלוטין את בריכת שתולים שליד אשדוד. רוב המוקדים של חסת המים עדיין קטנים יחסית, וחלקם לא יציבים לאורך זמן, אך מספר המוקדים במגמת עלייה, ככל הנראה עקב השימוש הרב הנעשה בצמח זה בגינות פרטיות. בשל אופי התפשטות הצמח, הפגיעה האקולוגית במקומות נגועים הופכת למרבית תוך זמן קצר. פלישת חסת המים לכנרת אפשרית, אך מכיוון שהצמח זקוק לריכוז גבוה של נוטריינטים במים, ההתפשטות בכנרת צפויה להישאר מוגבלת, כל עוד איכות המים טובה.

גופי מים מתוקים, עומדים, או בעלי זרימה חלשה.

כיסוי מלא של גוף מים על ידי חסת המים מביא לירידה דרסטית בשיעור החמצן וב-pH של המים; שיעור ה-CO2 במים עולה עקב הצטברות הביומסה, ולכן נוצר שינוי קיצוני באיזון הכימי של גוף המים הנגוע, הגורם לשינויים במאפיינים הפיזיים של המערכת האקווטית ומביא, בסופו של דבר, למותם של אורגניזמים מקומיים החיים במים. עקב כך נחשבת חסת המים צמח זר 'משנה סביבה' באזורים בהם היא פולשת. במקביל, שכבה צפופה שלה חוסמת את האור וצמחי מים מקומיים נדחקים במהירות מגוף המים הנגוע. כיסוי פני המים משבש את הפעילות של עופות מים שאינם יכולים לצוד יותר. בנוסף על ההשלכות האקולוגיות, פלישת חסת המים גורמת לנזקים רבים לאדם סתימת משאבות, פגיעה בשייט ובדייג, ויצירת תנאים מיטביים להתפתחות של יתושים.

איסוף ידני או מכני של הפרטים הצפים יעיל במוקדים קטנים, אך נידרש ייבוש של כל הפרטים המפונים הרחק מגוף המים. טיפול כימי אפשרי רק עם קוטלי עשבים המתאימים לסביבה אקווטית. טיפול מוצלח נעשה בריסוס עם glyphosate בנוסחות המתאימות לסביבה אקווטית בלבד, אולם, טיפול זה על פני שטחים גדולים מסובך. ריסוס עלול לגרום לירידה נוספת בשיעור החמצן במים בגלל התפרקות הביומסה הצמחית המתה, ואורגניזמים מקומיים נוספים עלולים להיפגע. הטיפול הביולוגי המוצלח ביותר נעשה עם החדקונית Neohydronomus affinis אשר מקורה בברזיל. חדקונית זו הביאה לתוצאות טובות מאוד באוסטרליה, בטקסס, במדינות רבות באפריקה כגון סנגל, גאנה, חוף שנהב, בנין, ניגריה, בוטסוואנה, קונגו, קניה, דרום-אפריקה, ועוד. בטיפולים שבוצעו בפלורידה נמצא שהחרק ניזון גם ממיני צמחים אחרים. הטיפולים הביולוגים הביאו לדיכוי משמעותי מאוד של אוכלוסיות היעד, אך לא לביעורן המוחלט.

המוקדים הקיימים בישראל אינם גדולים ולכן ניתנים לטיפול מכאני ברוב המקרים. חשוב מאוד להסיר כל מוקד ברגע איתורו, ללא דיחוי.

חסת המים פולשת בעיקר באזורים טרופיים וים-תיכוניים, כגון דרום-אפריקה, דרום ארה"ב (בעיקר בפלורידה, טקסס, מיסיסיפי, לואיזיאנה ודרום קליפורניה), האיים הקריביים, מזרח ודרום-מערב אוסטרליה, הוואי, והודו. הצמח פולש ברוב מדינות אפריקה. בשנים האחרונות נוספו דיווחים על מוקדים של חסת המים באירופה, למשל בדרום איטליה, ואף בגרמניה. היא פולשת באזורים רבים בדרום-מזרח אסיה (כגון דרום סין, קמבודיה, אינדונזיה, תאילנד, מלזיה, והפיליפינים) אך חלק מהחוקרים מתייחסים למרחב זה כחלק מאזור תפוצתה הטבעית של חסת המים.

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
פולש
תמונה מאת פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פולש
תמונה מאת מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
פולש
תמונה מאת לכיד הנחלים
לכיד הנחלים
לכיד הנחלים
פולש