דודוניאה דביקה

Dodonaea viscosa

שיח ירוק-עד, בגובה 1 עד 3 מ'. העלים פשוטים, ירוקים כהים ומבריקים, צרים-מוארכים, מעוגלים בקצה, עם עורק מרכזי בולט, אורכם 10-5 ס"מ, רוחבם 1.2-0.8 ס"מ. העלים מפרישים שרף המעניק להם מראה מבריק ומגע דביק. צמח דו-ביתי, כלומר פרחים זכריים ופרחים נקביים מתפתחים על פרטים נפרדים, אך לעיתים מצויים גם פרחים דו-מיניים. הפרחים הירקרקים קטנים, פחות מ-1 ס"מ, ללא עלי כותרת. עלי הגביע כפופים לכיוון מרכז הפרח וצבעם ירקרק-צהבהב המאדימים בהדרגה. הפרחים הנקביים מואבקים ברוח. הפרי קרומי עם 3-2 כנפיים בצבע קש או ורוד וההלקט הופך לאדום או סגול לעת הבשלתו. כל הלקט מכיל 2 עד 3 זרעים שחורים, חלקים. לדודוניאה דביקה יש שבעה תתי-מין ורק לתת-מין 'דביקה', המצוי בישראל בבתי גידול טבעיים, יש פרי קרומי עם 2 ולעיתים 3 כנפיים.

אזור תפוצתה הטבעי אינו ברור מכיוון שהצמח הופץ לאזורים רבים בעולם. דודוניאה דביקה, תת-מין דביקה, גדלה בר במנגרובים ובדיונות לאורך החוף הצפון מזרחי של מדינת קוויסזלנד באוסטרליה. היא נחשבת צמח מקומי גם בהוואי. לפי כמה מקורות אזור תפוצתה הטבעי כולל את הודו ובאפריקה הטרופית.

לא ידוע בדיוק מתי הובאה לארץ, אך כנראה הצמח היה בישראל כבר בשנות ה-1920. הצמח שימש בעיקר לנוי וכצמח גדרות. יתכן שהובא ארצה עוד קודם לכן כצמח מרפא.

צמח עמיד מאוד למגוון רב של בתי גידול מסוגלת לגדול על קרקעות שונות, כולל בדיונות לאורך חופים. עמידה למליחות, ליובש ואף גדלה בבתי גידול חשופים לרוחות חזקות. קצב הצימוח שלה מהיר. יוצרת כמויות גדולות של זרעים, אך חסר מידע מדויק בנושא זה. גם לא ידוע מה משך חיוניותם. הזרעים מופצים על ידי הרוח. הריבוי נעשה, ככל הנראה, רק באמצעות זרעים. הצמח מסוגל להתחדש לאחר כריתה או שריפה. לא ידוע בשלב זה על יחסי גומלין עם מינים פולשים אחרים.

פרטים בודדים אותרו על גדות נחל כלח בצפון הכרמל וליד קיבוץ בית אורן. משנות ה-1980 נמצאו מוקדים חדשים בבתי גידול חוליים לאורך החוף, למשל בחולות ראשון לציון, וגם על כורכר באזור נס ציונה. במפתיע הצמח יוצר במקומות אלו עומדים צפופים של פרטים בוגרים, רחוקים ממקורות זרעים ואשר חלקם התבססו מבלי שנרשמו הפרות באותם שטחים. קיימת אוכלוסייה של מאות פרטים בשמורת תל זומרה שבשרון חלק מהשטח הוא מחצבה לא פעילה ורוב שיחי הדודנאה הם בשטח המופר.ב-2011 אותרו מספר פרטים ברמת הנדיב וכמה פרטים בשוליים של שמורת רמת הכובש, על כורכר.

בחבל הים-תיכוני בלבד - בבתי גידול יבשים טבעיים לא מופרים, כולל חולות רצועת החוף ואזור ההר.

השפעתה על מינים מקומיים ועל תפקוד המערכות האקולוגיות בהן היא פולשת טרם נחקרה. על פי דפוס ההתפשטות שנצפה בבתי גידול חוליים, רואים כי הצמח דוחק מינים מקומיים כגון רותם המדבר ולענה חד-זרעית. לא נצפו כלל צמחים מקומיים מתחת לפרטים בוגרים של דודוניאה דביקה, ולא ברור אם בשל הצללה או כתוצאה מהשלכת העבה המצטברת במקום. העובדה שהתבססו עומדים צפופים בבית גידול חולי לא מופר, מעלה חשש לגבי פוטנציאל הפלישה והנזק של צמח זה בישראל.

לא קיים מידע לגבי דרכי טיפול מתאימות נגד דודוניאה דביקה. טיפולים פיזיים ומכאניים בלבד צפויים להיות חסרי תועלת לאור יכולת הצמח להתחדש. נדרשים ניסויים שיטתיים כדי לבחון את יעילותם של חומרי הדברה נגד הצמח וכן את אופן היישום.

יכולתו של הצמח לחדור ולהתבסס בבתי גידול טבעיים לא מופרים מחייבת לנקוט בפעולות ביעור ומעקב, לפחות בשטחים הפתוחים.

הוכנסה לכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. הצמח נוכח מהאי הדרומי של ניו-זילאנד ועד קליפורניה. עם זאת, דודוניאה דביקה דווחה כצמח פולש רק בישראל ובאי קפריסין בו הפך הצמח למטרד רציני בשטחים המנוהלים על ידי מחלקת הייעור.