איכהורניה עבת-רגל
Eichhornia crassipes

פולש

צמח מים צף בעל עלים חלקים דמויי כליה (15- אורך ורוחב) בצבע ירוק כהה מבריק. פטוטרת העלה נפוחה, קוטרה 2-3 ס"מ, והיא בנויה מרקמת-אוויר דמויית ספוג המאפשרת לעלה לצוף על פני המים. התפרחת זקופה, באורך כ- ונושאת 5-8 פרחים יפים וגדולים בצבע סגול. בסיס עלה הכותרת העליון בגוון תכלת עם נקודה צהובה. הפריחה מתחילת חודש יולי עד אמצע ספטמבר. קוטר השורשים 1- ואורכם עד .

אגן האמזונס בצפון וצפון-מערב ברזיל.

שלב
מזדמן
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
בינונית
משמעותי
נוכחי / פוטנציאלי
חמור

הובא לישראל כצמח נוי. לא ברור מתי בדיוק הוכנס לארץ. לפי עדויות אמינות, פלש בנחל הירקון ב-1953-54 וסתם לחלוטין את אפיק הנחל. פלישה נוספת התרחשה בשנת 1961-62 בשפך נחל אלכסנדר. הצמח עדיין נמכר במשתלות בארץ.

יקינתון המים משלב את כל התכונות האקולוגיות של צמח פולש הוא מתרבה באמצעות זרעים אך בעיקר באופן ווגטטיבי דרך שלוחות מהן מתפתחים עלים חדשים הניתקים כעבור זמן מצמח האם, והופכים לפרטים עצמאיים. הריבוי ווגטטיבי כל עוד גוף המים הנגוע אינו מכוסה על ידי הצמח, ולאחר מכן הריבוי באמצעות זרעים. קצב הריבוי מהיר ביותר מספר הפרטים באוכלוסייה נתונה יכול להכפיל עצמו כל 5 ימים, ופרט אחד יכול לכסות 600 מ2 תוך שנה. נוצרות 'רפסודות' על פני המים הנעות עם הזרימה ויוצרות מוקדים חדשים לאורך החוף והגדות. פרטים חדשים פורחים כעבור 3-4 שבועות בלבד. הפרי יכול להכיל עד 300 זרעים ששוקעים, נובטים, מפתחים שורשים, מתנתקים משורשיהם וצפים על פני המים. תרדמת הזרעים יכולה להימשך עד 15 שנה בבוץ יבש. הפצה נעשית גם באמצעות זרעים הנדבקים לרגלי עופות מים. יתכן כי הם ממלאים תפקיד משמעותי בהפצתם אל גופי מים חדשים. בארץ עיקר ההפצה נעשית על ידי האדם, למשל בעת ריקון תוכן אקווריום לגוף מים, או בהעברת חלקי צמח מגוף מים נגוע לאזור אחר. באזורים סוב-טרופיים כמו בישראל, טמפרטורות קפאון במהלך החורף פוגעות בעלים אך אינן מזיקות לחלקים המוצפים מהם מתחדש הצמח באביב. מחקר שנערך לאחרונה בדרום-אפריקה הראה כי יקינתון המים מסוגל להשתרש באדמה כאשר גובה המים יורד במהלך עונה יבשה, וכך שורדים הפרטים גם כאשר אינם צפים על פני המים.

לאחר הפלישות של שנות ה-50 וה-60 הצמח שב ופלש בתחילת שנות ה-2000 במספר מוקדים בארץ בריכת מים בשטח 39 דונם במחצבת כורכר נטושה במערב השרון כוסתה מסוף 2003 עד להתייבשות רוב שטחה ב-2016. בשנים 2005-6 החלה פלישה בנחל אלכסנדר אשר כיסתה זמנית כ- לאורך ערוצו. שיטפונות החורף פינו את הצמחים אל הים. לאחר היעדרות בשנים 2007-8, הצמח חזר לנחל ב-2009. ב-2006 אותרה אוכלוסייה בנחל נעמן הקיימת עד היום, למרות סדרת טיפולים (לא יעילים) שנעשו במקום. מדרום לאתר זה קיימת משנת 2005 אוכלוסייה קבועה לאורך נחל גדורה, יובל של נחל קישון, שהגיעה לשיא התפשטותה ב-2009 כשהיא סותמת קטעים נרחבים של הנחל. אוכלוסייה יציבה בת כ-8 שנים קיימת בתעלת ניקוז ביסוד המעלה, בסמוך לשמורת החולה. בספטמבר 2011 אותר מוקד קטן בשמורת נחל ארבל. פרטים התבססו בבריכת דלתון בגליל העליון. רוב המוקדים של יקינתון המים בישראל עדיין קטנים יחסית, חלקם לא יציבים לאורך זמן אך מספר המוקדים במגמת עלייה, ככל הנראה עקב השימוש הרב בצמח זה בגינות פרטיות. בשל אופי התפשטות הצמח, הפגיעה האקולוגית במקומות נגועים הופכת למרבית תוך זמן קצר. פלישת יקינתון המים לכנרת אפשרית, אך מכיוון שהצמח זקוק לריכוז גבוה של נוטריינטים במים, ההתפשטות צפויה להישאר מוגבלת, אלא אם איכות המים תדרדר.

גופי מים מתוקים, עומדים, או בעלי זרימה חלשה.

כאשר יקינתון המים מכסה גוף מים, ה-pH יורד. עקב הצטברות הביומסה ריכוז החמצן במים צונח ושיעור ה-CO2 עולה. כמות האור החודר אל גוף המים יורדת באופן דרסטי. כתוצאה מכך, צמחי מים מקומיים נדחקים ונעלמים. במקביל, דגים וחסרי חוליות אקווטיים אינם יכולים לשרוד. כיסוי פני המים משבש את הפעילות של עופות מים שאינם יכולים לאסוף מזון. בשל שיעור הדיות הגבוה של הצמח, כמות המים המתאדה מגוף מים המכוסה גבוהה כמעט פי 8 מהכמות המתאדה מגוף מים לא נגוע. גופי מים טבעיים רדודים עלולים להתייבש תוך שנים ספורות עקב השתלטות יקינתון המים. יש לו יכולת להביא לקריסה מוחלטת של מערכת אקולוגית אקווטית של מים מתוקים, בפרט בגופי מים בהם הזרימה איטית. באפריקה הראו כי 'רפסודות' של יקינתון המים הן בתי גידול מיטביים ליתושים ולמחלות שהם מפיצים. יקינתון המים הינו אחד מ-100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם והוא נחשב צמח 'משנה סביבה'.

הטיפול הפשוט ביותר, והמתאים ביותר בישראל, הינו הטיפול הפיזי, כלומר איסוף ידני או מכני של הפרטים. טיפול כימי אפשרי רק עם קוטלי עשבים המתאימים לסביבה אקווטית. בעקבות היקף פלישותיו בעולם, פותחו טיפולים ביולוגיים שונים, כאשר היעילים מביניהם הם שני מיני חדקונית Neochetina eichhorniae, ו-Neochetina bruchi היעילים מאוד כאשר הם פועלים יחדיו. טיפול ביולוגי בעזרת שני המינים האלו בוצע בעשרות מדינות באפריקה ובאסיה. במקרים רבים נרשמו פגיעות משמעותיות מאוד באוכלוסיות היעד. בעקבות הטיפול באגם ויקטוריה בסוף שנות ה-1990 השטח הנגוע פחת מ-172 קמ"ר ב-1998 ל-5 קמ"ר ב-2000. אך ב-2007 הצמח שב ופלש על פני 400 קמ"ר מעל אגם ויקטוריה, ככל הנראה עקב קריסתן של אוכלוסיות החדקוניות. הצלחת הטיפול הביולוגי באזורים הסוב-טרופיים והממוזגים מוגבלת. בסין למשל, ההצלחה חלקית בגלל טמפרטורות נמוכות בחורף הפוגעות בחדקוניות. לאחרונה נבדק טיפול ביולוגי בעזרת חומרים כימיים הקיימים בעליו של צמח פולש אחר לנטנה ססגונית.

המוקדים הקיימים בישראל אינם גדולים ולכן ניתנים לטיפול מכני ברוב המקרים. חשוב מאוד להסיר כל מוקד ברגע איתורו, ללא דיחוי.

פולש בעיקר באזורים הטרופים כגון קניה, אוגנדה (אגם ויקטוריה), אתיופיה (אגם טאנה), גאנה, זמביה, ניז'ר, מאלי, חוף השנהב, סנגל, הודו, דרום מזרח אסיה. פולש גם באזורים סוב-טרופיים ואף באזורים ממוזגים כגון אוסטרליה, דרום ומערב ארה"ב, דרום-אפריקה, דרום אירופה (סרדיניה), דרום תורכיה, ניו-זילנד ובקנדה.

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
פולש
תמונה מאת פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פולש
תמונה מאת פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פולש
תמונה מאת מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
פולש