איקליפטוס המקור
Eucalyptus camaldulensis

פולש

עץ רחב עלים ירוק-עד, חד גזעי, בגובה 10-. קליפת הגזע חלקה, אפורה לבנבנה ומתקלפת. צורת העלים מאד מגוונת אך בדרך כלל העלים מוארכים, דמויי אזמל, מחודדים בקצה. שפת העלים תמימה והעלה קשיח, חלק ושני צדדיו שווים. אורך העלים 7- ורוחבם 1-. צבעם ירקרק-אפרפר ויש להם ריח אופייני חזק. התפרחת היא מכבד קצר בעל 7-11 פרחים, חסרי כותרת ובעלי אבקנים רבים בצבע קרם. גודלם כ-. הפרי הלקט חרוטי בצבע חום, באורך 6-, הנפתח בהבשלה ומשחרר זרעים קטנטנים. הפריחה מחודש מרץ עד מאי ומחודש ספטמבר עד תחילת נובמבר.

אנדמי לאוסטרליה, גדל כמעט בכל היבשת למעט מערב מדינת דרום-אוסטרליה ודרום-מזרח מדינת מערב- אוסטרליה. תפוצתו הטבעית מתפרסת על פני אזורים אקלימים שונים לחלוטין מהאזור הטרופי לח בצפון; לאזור הצחיח של מרכז היבשת ועד האזורים הים תיכוניים בדרום מזרח ובדרום מערב אוסטרליה.

שלב
מזדמן
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
נוכחי
בינונית
פוטנציאלי
משמעותי
חמור

הובא לארץ בסוף המאה ה-19 לצרכי גינון וייעור. מ-1890 הוא נשתל בכמויות גדולות על ידי מתיישבים יהודים, בשטחי ביצה שלא היו ראויים לחקלאות, במקומות שונים, תחילה באזור חדרה, ראש פינה ופתח תקווה. במהלך המאה ה-20 ניטע העץ במקומות רבים על ידי הקרן הקיימת לישראל ועל ידי ממשלת המנדט הבריטי, והפך למין השני הניטע ביותר בישראל אחרי אורן ירושלים.

תפוצתו הטבעית של איקליפטוס המקור באוסטרליה מצביעה על גמישות רבה של העץ בכל הקשור לסוג בתי הגידול המתאימים להתפתחותו. נטיעות בארץ הראו כי העץ מסוגל לצמוח גם בקרקעות רוויות מים בחבל הים תיכוני, וגם בבתי גידול יבשים באזור הצחיח למחצה; על קרקעות חרסיתיות כבדות ועל קרקעות חוליות; הוא עמיד למליחות קרקע בינונית. שורשיו מאד מפותחים וחודרים לעומק. מחקר שנערך ב-2016 בדרום אפריקה הראה כי צריכת המים של פרט בוגר (קוטר הגזע 50 ס"מ) מגיעה ל-260 ליטר ביום בשיא הקיץ. מתרבה באמצעות זרעים בלבד. ההאבקה נעשית על ידי דבורים ובארץ מהווה מין זה מרעה חשוב לדבורים בסתיו. קצב הגידול מהיר מאוד ובבתי גידול לחים יכול להגיע לכ-6- תוך שנים מעטות. אינו יכול לגדול בצל וחייב אור ישיר. הפרטים מתחילים ליצור זרעים בדרך כלל בגיל 5-7 שנים, לעיתים מוקדם יותר. על פי מחקרים שנעשו בדרום אפריקה, הזרעים אינם שומרים על חיוניות במשך תקופה ארוכה, אך לא קיימת הערכה כמותית מדויקת. על פי מקורות אוסטרליים, באזור תפוצתו הטבעי העץ יכול לחיות בין 500 ל-1000 שנה. מתחדש לאחר כריתה אך רגיש למדי לשריפה. העץ בעל תכונות אללופטיות מספר מחקרים, לרבות באזור הכף של דרום אפריקה הראו כי עליו, לאחר נשירתם על פני הקרקע, משחררים חומרים כימיים המונעים נביטתם של מיני צמחים אחרים. מחקרים רבים מאז תחילת שנות ה-2010 מראים כי קצב הפלישה של איקליפטוס המקור בדרום אפריקה הואץ בשנים האחרונות. עובדה זו מעידה על אפשרות כי יש לו תקופת שהייה (כלומר פרק הזמן בו ההתפשטות נעשית בקצב איטי) ארוכה במיוחד. לדרום אפריקה הובא העץ כ-40 שנה לפני שניטע בארץ, דבר המרמז על תקופת שהייה של כ-150 שנה לפני המעבר להתפשטות המהירה, שבעקבותיה הוגדר איקליפטוס המקור כעץ פולש מאוד אגרסיבי בדרום אפריקה.

עד תחילת שנות ה-2000 סברו כי בארץ איקליפטוס המקור לא מתחדש מזרעים וכי כל הפרטים ניטעו. אולם, התברר כי הנחה זו הייתה שגויה לחלוטין כפי שמעידים סקרי צמחים פולשים שנערכו בבתי גידול לחים. הוא נובט, מתבסס ומתפשט בבתי גידול לחים בחבל הים תיכוני של הארץ. מגמה זו חדשה יחסית וקצב ההתפשטות עדיין איטי. בשנים האחרונות נצפו מוקדים שלו בגדות ובערוצים של נחלים רבים בארץ, כגון נחל משושים, דליות, דן, עמוד, צלמון, אליעזר, סמך, חצור, לאורך הירדן ההררי, דליה, קישון, צבי, הקיני, מדרך, גחר, כיסלון, ונחל שורק. פולש בצורה מסיבית לאורך נחלי תבור ויבנאל, שם כבר יוצר עומדים צפופים. איקליפטוס המקור מתבסס גם בבתי גידול לחים עם מי תהום גבוהים, למשל בשמורות הבטיחה, שיטה מלבינה אשדוד וכרי נעמן. בנוסף מתבסס העץ לאורך תעלות ניקוז ובצדי דרכים. הפריסה הגיאוגרפית של פלישתו אינה אחידה ויש שונות בין בתי גידול לחים במידת התפשטותו. המוקדים מלבד בנחלים תבור ויבנאל, אינם גדולים מאוד בשלב זה. ניתן לייחס זאת לכך שהעץ עדיין בשלב האיטי של התפשטותו.

בתי גידול לחים בחבל הים תיכוני של הארץ גדות נחלים, ביצות. העץ אינו פולש בבתי גידול יבשים.

מהמחקרים שנעשו בדרום אפריקה בעשור האחרון, ניתן ללמוד רבות לגבי השפעת איקליפטוס המקור על מינים מקומיים. כאשר העץ יוצר עומדים צפופים לאורך ערוצי נחלים, הוא דוחק מיני צמחים מקומיים ומשבש את התפקוד של המערכות האקולוגיות בכך שהוא משנה את משטר הזרימה בהם; בשל כך הוא פועל כמין פולש משנה סביבה. העושר והמגוון של המינים המקומיים בשטחים נגועים יורד בצורה משמעותית. המחקרים אף הראו כי באזור הכף ירד עושר מיני העופות בבתי גידול נגועים מ-42 מינים ל-24 בלבד. השפעתו על מפלס מי הקרקע בבתי גידול לחים אינה ברורה. בנוסף להשפעות ישירות על המינים המקומיים ועל מאפייני בית הגידול, יש לו יחסי גומלין עם מספר מינים זרים, ביניהם פולשים מאוד. מאמר שפורסם ב-2016 הראה כי מספר מיני מזיקים, לרוב חרקים, שהופיעו על עצי איקליפטוס מחוץ לאזור תפוצתם יותר מהכפיל עצמו ב-30 השנים האחרונות ומגיע ל-42 מינים, ביניהם פסילת האיקליפטוס (Glycaspis brimblecombei) ופשפש הברונזה (Thaumastocoris peregrinus) שהתגלו שניהם ב-2014 על עצי איקליפטוס המקור בישראל. הראשון הוא מין פולש בפלורידה, בקליפורניה ובברזיל בעוד שפשפש הברונזה פולש בפורטוגל, באיטליה, בדרום אפריקה ובכמה מדינות בדרום אמריקה. פלישתם של שני מינים אלו היא פועל יוצא של נוכחותו בישראל. בנוסף לשני מינים אלו נמצאו עליו בישראל גם שני מינים זרים של צרעות עפצים. כל ההשפעות המתוארות לעיל עדיין מוגבלות בישראל אך אם העץ יעבור לשלב ההתפשטות המואץ, אלה עלולים להתגבר באופן חד בשנים הקרובות.

ניתן לעקור נבטים וזריעים קטנים אך היות והעץ מתחדש בקלות מגדם, כריתה אינה מהווה טיפול יעיל. כריתה ומריחה או קידוח-מילוי עם triclopyr מאפשרים לנטרל את העצים, כולל פרטים בוגרים אך שימוש בקוטל עשבים זה אינו מתאים לבתי גידול לחים. ניסויים עתידיים יצטרכו לקבוע אלו מבין קוטלי העשבים המתאימים לבתי גידול לחים בישראל יעילים לטיפול כימי ממוקד. העץ הינו עדיין אחד ממיני העצים הנטועים ביותר ברחבי העולם ולכן לא פותח טיפול ביולוגי נגדו, מחשש לפגיעה בחלקות נטועות.

לאור מצב הפלישה של איקליפטוס המקור באזורים ים תיכונים אחרים בעולם בעשור האחרון, ובעקבות ריבוי המוקדים של העץ בבתי גידול לחים בישראל, קיימת סבירות גבוהה כי מגמת הפלישה בארץ תתחזק בעתיד הקרוב, ולכן צריך להיערך לכך. יחד עם זאת, יש לו שלושה תפקידים מרכזיים בישראל העץ ממלא מקום חשוב במורשת ובתרבות הישראלית המודרנית; הוא יוצר צל ובולט בנוף בהיותו גבוה הרבה יותר מהמינים המקומיים; והוא מהווה מקור צוף לדבורים. לכן, המדיניות המומלצת מדיניות כפולה בבתי גידול לחים בהם הפלישה מובהקת יש להסיר את כל הפרטים הקיימים, כולל עצים בוגרים ונטועים; בבתי גידול הלחים האחרים יש לטפל בפרטים החדשים, כלומר שלא ניטעו ולמנוע נטיעות חדשות לאורך נחלים. אין צורך בטיפול בבתי גידול יבשים. בנוסף יש לעודד נטיעות חלופיות בשטחים חקלאים לא פעילים הרחק מבתי גידול לחים כדי לספק צוף לדבורים.

מבין 8 מיני איקליפטוס שהפכו לפולשים בעולם, איקליפטוס המקור, יחד עם איקליפטוס כדורי, הינם הפולשים ביותר. הוא הוגדר כפולש ברוב אזורי דרום אפריקה ובפרט באזור הכף, שם שתילתו ליד מקורות מים, אסורה. פולש גם בקליפורניה, ספרד, בפקיסטן, בהוואי; הוגדר ב-2015 בפלורידה כ"בעל פוטנציאל פלישה גבוה".

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
פולש
תמונה מאת פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פולש
תמונה מאת פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פולש
תמונה מאת מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
פולש