פיקוס בנגלי

Ficus benghalensis

עץ ירוק-עד, חד ביתי, המתנשא לגובה של 15-27 מ'. העץ מצמיח שורשי סעד מענפיו. העלים דמוי-ביצה, מוארכים, בצבע ירוק כהה. אורכם 10- ורוחבם 7-. העלה קהה והשפה תמימה. העלים קשיחים ובעלי מרקם דמוי עור. צידם העליון קירח והתחתון שעיר. הפטוטרת שעירה, אורכה 1.5-7 ס"מ וקוטרה 5 מ"מ. הפרחים זעירים, חד-מיניים וערוכים בפגות כדוריות שעירות בצבע אדום, היושבות בזוגות בחיקי העלים. קוטר הפגה 1.5-2 ס"מ.

לדעת רוב החוקרים, אזור תפוצתו הטבעי של פיקוס בנגלי הוא האזור היבש של הודו בו העץ גדל במקומות נמוכים, עד רום של כ-.

פיקוס בנגלי הובא לארץ כעץ נוי. עמידותו לטמפרטורות גבוהות מאוד אפשרה לשלבו בגינות, עם השקיה, בחבל הצחיח של ישראל, כגון בקעת ים המלח.

העץ נובט וצומח בבתי גידול לחים, באפיקי נחלים ובצוקים של קניונים בבקעת ים המלח. מסוגל לצמוח בשמש ישירה, ועמיד בטמפרטורות הגבוהות במיוחד השוררות בבקעת ים המלח. ככל הנראה העץ רגיש לטמפרטורות נמוכות, ולכן לא פולש בחבל הים-תיכוני. הפרטים נובטים ומתבססים בחורים שבסלעים ללא כיסי קרקע. הריבוי במקומות בהם הוא פולש נעשה באמצעות זרעים. ההאבקה מבוצעת על ידי מין צרעה קטנטנה המסוגלת לחדור אל תוך הפגה (Eupristina masoni). הפצת הזרעים נעשית בעיקר על ידי צפורים. טריסטרמית ים המלח (Onychognathus tristramii) היא ציפור מקומית המסוגלת להפיץ זרעים למרחקים של לפחות מעץ האם. כמו כן, בדיקות גללים של דורבנים (Hystrix indica) באזור ים המלח הראו כי גם מכרסם זה מפיץ את הזרעים. פיקוס בנגלי מסוגל להתחדש מהשורשים, כפי שמעידים הפרטים הנפגעים בעת שיטפונות בנחלי המדבר.

פיקוס בנגלי פולש רק בנאות מדבר באזור ים המלח, ויחד עם פיקוס קדוש, הוא מתפשט לאורך הנחלים דוד, ערוגות ובוקק. הנבטים הראשונים נצפו ב-1996. מאז התבססו כמה עשרות פרטים בוגרים ובסקר שנערך ב-2001 נמצאו בנחל ערוגות כ-500 פרטים של העץ, רובם נבטים. פיקוס בנגלי הוא השכיח ביותר מבין שלושת המינים הזרים מהסוג פיקוס הפולשים באזור. קצב פלישתו נראה מהיר ביותר ונדרש ממשק טיפולי דחוף.

ערוצי נחלי איתן בבקעת ים המלח.

בשל נופו הרחב ועליו הגדולים מאוד היוצרים צל, עלול פיקוס בנגלי לדחוק את המינים המקומיים ובפרט את אלה הגדלים בקרבת ערוצי הנחלים. הוא משמש מזון למיני בעלי חיים מקומיים, אך ההשפעות על הפאונה כמעט לא נחקרו.

טיפול פיזי עשוי להיות יעיל נגד נבטים, בתנאי שניתן להסיר את כל השורשים החודרים לסדקי הסלעים. מומלץ לטפל בפרטים אלו בטיפול כימי ממוקד, ובפרט בחריטה-מריחה או בחתך והתזה עם imazapyr המתאים לבתי גידול לחים. מיני פיקוס רגישים ל-triclopyr אך קוטל עשבים זה אינו מתאים לשימוש בבתי גידול לחים. הפצת הזרעים לצוקים ולנקודות אליהן הגישה קשה, מקשה על יישום הטיפול. לא קיים טיפול ביולוגי.

בטווח המידי נדרש טיפול קבוע לאורך נחלי איתן בבקעת ים המלח, וכפי שהמליץ ד"ר בלכר מרט"ג, נדרש גם טיפול במקורות הזרעים המצויים בגני הנוי באזור.

פיקוס בנגלי פולש בפלורידה מסוף שנות ה-80 ואף אסור לשתילה באחד המחוזות (Dade) שלה. הוא גם פולש, אמנם בהיקף קטן בשלב זה, בצפון-מזרח ומרכז מדינת קוינסלנד באוסטרליה.