פיקוס קדוש

Ficus religiosa

עץ ירוק עד או נשיר למחצה, חד ביתי, המתנשא לגובה של 6-15 מ'. הגזע אפור ובעל חריצים. העלים דמוי-ביצה מעוגלת, בצבע ירוק בהיר; אורכם 6-15 ס"מ ורוחבם 4-11 ס"מ. בראש העלה יש חוד צר שאורכו עד 5 ס"מ, אופייני לעלים של פיקוס קדוש. פטוטרת העלה בצבע ירקרק או צהבהב ואורכה 5-10 ס"מ. העלים מבריקים, קרחים ושפתם תמימה. הפרחים זעירים, חד-מיניים וערוכים בפגות כדוריות בצבע סגול כהה עם ההבשלה, היושבות בזוגות בחיק העלה. קוטר הפגה 10-12 מ"מ.

אזור תפוצתו הטבעי כולל את הודו, פקיסטן, בנגלדש, סרי לנקה, דרום סין ותאילנד. בהודו העץ גדל עד רום של כ-1,500 מ'.

הובא לארץ כעץ נוי לחבל הים-תיכוני הנמוך. בשל עמידותו לטמפרטורות גבוהות מאוד הוא נשתל גם בגינות באזור הצחיח של המדינה.

פיקוס קדוש נובט וצומח בבתי גידול חמים ולחים כגון נאות מדבר. פרטיו מתבססים וגדלים בסדקי סלעים ובצוקים בסמוך למפלי מים. העץ עמיד בטמפרטורות גבוהות אך רגיש לקור. הריבוי באמצעות זרעים וייחורים. האבקה נעשית על ידי צרעה קטנטנה (Blastophaga quadraticeps) אשר חדרה לישראל בסוף שנות ה-60. על פי תצפיות שנעשו בשמורת עין גדי, הפצת הזרעים נעשית בעיקר על ידי שני מינים מקומיים הציפור טריסטרמית ים המלח (Onychognathus tristramii), ועל ידי עטלף פירות (Rousettus aegyptiacus). בעלי חיים אלה מפיצים את הזרעים למרחקים של עד כ-15 ק"מ. משך חייו של פיקוס קדוש ארוך מאוד ובאזור תפוצתו הטבעי קיימים פרטים בני אלף שנה ויותר.

העץ מתפשט בגינות ובחצרות בתים באזור תל-אביב בו הפך לאחד מהעצים הפולשים ביותר; בחיפה, בעמק הירדן ובעמק יזרעאל. באזור בקעת ים המלח פיקוס קדוש פולש בשטחים טבעיים רק לאורך נחלי איתן, ובפרט בשמורת עין גדי לאורך הנחלים דודי, ערוגות ובנחל בוקק. פלישת העץ בשמורת עין גדי החלה כבר בתחילת שנות ה-80 והוא הראשון מבין שלושת מיני הפיקוס אשר פלש באזור. בסקר שנערך בתחילת שנות ה-2000 בערוץ נחל ערוגות, נמצאו 87 פרטים. ב-2016 דווח על מאות נבטים בשמורת עין גדי וקיימים היום פרטים שגובהם מעל 10 מ' , למשל בנחל ערוגות (בלכר 2016). מעניין לציין כי בגינות באזור ניטעו 15 עצים בלבד, והם היוו את מקור הזרעים לפלישה. פיקוס קדוש הינו מין הפיקוס הפולש השני בעצמת הפלישה שלו באזור עין גדי אחרי פיקוס בנגלי.

ערוצי נחלים איתנים בבקעת ים המלח.

בדומה למיני פיקוס הפולשים האחרים, עלול פיקוס קדוש לדחוק את המינים המקומיים ובפרט את אלה הצריכים לגדול בקרבת ערוצי הנחלים. לפי שעה לא ידועות השפעות העץ על הפאונה המקומית כתוצאה מאכילת הפגות על ידי בעלי חיים.

טיפול פיזי יכול להיעשות על ידי עקירת הנבטים, בתנאי שכל מערכת השורשים מוסרת. כריתה בלבד של פרטים מבוססים ובוגרים חסרת תועלת שכן העץ מסוגל להתחדש. מומלץ לטפל בפרטים אלו בטיפול כימי ממוקד, ובפרט בחריטה-מריחה או בחתך והתזה עם imazapyr המתאים לבתי גידול לחים. מיני פיקוס רגישים ל-triclopyr אך קוטל עשבים זה אינו מתאים לשימוש בבתי גידול לחים. לא קיים טיפול ביולוגי וסביר להניח שלא יפותח בעתיד הנראה לעין.

בטווח המידי נדרש טיפול קבוע לאורך נחלי איתן בבקעת ים המלח. כפי שהמליץ ד"ר בלכר מרט"ג, חשוב ונדרש טיפול במקורות הזרעים המצויים בגני הנוי באזור.

פיקוס קדוש פלש זמנית בדרום פלורידה בה אותרו זריעים ב-1975 וב-1988, אך הפלישה נפסקה ללא התערבות אדם. ישראל, ובפרט בקעת ים המלח הינו האזור היחיד, לפי שעה, בו הוא פולש. מכיוון שהעץ נשתל בגינות רבות ברחבי העולם, יש חשש, בעקבות מה שהתרחש בישראל, כי חדירת הצרעה המאביקה לאותם אזורים תגרום לריבוי מוקדי פלישה של פיקוס קדוש.