לנטנה ססגונית

Lantana camara

שיח ירוק-עד בגובה 1.5-3 מ' בעל ענפים רבים, חלקם זוחלים על פני הקרקע, קשתיים או נשענים על קירות, עצים או שיחים אחרים. הענפים בצבע חום אפרפר. הגבעולים הצעירים מכוסים קוצים. העלים דמוי ביצה, מסורגים, בעלי פטוטרת קצרה קוצנית מעט בצידה התחתון, באורך 2-10 ס"מ וברוחב 2-7 ס"מ. צבעם ירקרק-צהבהב עד ירוק כהה. שפת העלים מעט משוננת, הצד העליון מחוספס והתחתון שעיר. לעלים ריח חזק, נעים למדי, האופייני למשפחה. קרקפות הפרחים בקוטר 2-3 ס"מ, נישאות על עוקצים הצומחים מחיקי העלים העליונים, נושאות פרחים קטנים בקוטר 4-8 מ"מ בצבעים שונים צהוב, ורוד, אדום. צבע הפרחים משתנה עם הגיל. הפרחים דמויי מסמר. הפרי בית גלעין בצבע ירוק בהיר מבריק בצעירותו, ההופך לארגמן עד שחור עם הבשלתו. הפרי בקוטר 5-8 מ"מ ומכיל זרע בודד. הפירות נמצאים בדרך כלל בקבוצות של עד 20 בתי גלעין צמודים בדומה פרי של פטל. הפריחה נמשכת כל השנה.

אזור תפוצתה הטבעי של לנטנה ססגונית באמריקה הטרופית, כולל האיים הקריביים.

לנטנה ססגונית הובאה לישראל כצמח נוי ונשתלה במקומות רבים, לא ברור מתי לראשונה.

לנטנה ססגונית גדלה בבתי גידול לחים ומוארים. בעלת מערכת שורשים אופקית ואנכית מאוד מפותחת וגדלה על רוב סוגי הקרקעות, כולל דלות ביותר. קצב הגידול איטי בשלבי ההתפתחות הראשונים ומהיר לאחר מכן. הריבוי באמצעות זרעים ובאופן וגטטיבי על ידי לבלוב מהשורשים. הצמח פורח כבר בשנתו הראשונה. בבתי גידול לחים נמשכת הפריחה כל ימות השנה. ההאבקה נעשית בהודו על ידי פרפרים ומיני רפרפים, באוסטרליה על ידי דבורים ובישראל על ידי דבורי דבש. טרם נערך מחקר מסודר על מבצעי ההאבקה בישראל. שיעור הפרחים היוצרים פירות וזרעים גבוה מאוד - עד 85%. הזרעים מופצים על ידי ציפורים למרחקים גדולים ויוצרים מוקדים חדשים במרחב תוך תקופה קצרה. נובטים במשך כל השנה אם הם בבית גידול לח. הצמח בעל תכונות אללופטיות מובהקות העלים שלו מכילים ומשחררים מספר רכיבים כימיים יעילים מאוד במניעת נביטה או צמיחה של צמחים אחרים. מחקר הראה כי ניתן להשתמש בחלק מרכיבים אלו (lantanadene A & B) במסגרת טיפול ביולוגי נגד צמחים פולשים אחרים כגון יקינטון המים. הצמח מתחדש לאחר שריפה וכריתה, ושריפות עלולות להגביר את היקף המוקדים הנגועים. לנטנה ססגונית נחשבת אחד מ-10 מיני הצמחים הפולשים ביותר ומופיעה ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם שפורסמה על ידי ה-IUCN.

עד לאחרונה לא נחשבה לנטנה ססגונית כמין בעל פוטנציאל פלישה בישראל כיוון שהצמח דורש להתפתחותו בתי גידול לחים, ומתפשט בעיקר בשטחים חקלאיים מושקים כמו פרדסים במישור החוף ומטעי תמרים באזור ים המלח. לאחרונה התגלו מספר מוקדים של השיח בתוך שטחים טבעיים ואף מוגנים. האוכלוסייה התבססה בשמורת איריס ארגמן, פרטים בודדים חדרו לשמורת תל יצחק, מספר פרטים פלשו בגן לאומי בית ירח מדרום לכנרת. אותרה פלישה של פרטים רבים בשמורת עין גדי ואף בשמורת נחל פרת במדבר יהודה. לפי שעה היקף הפלישה מוגבל, אך בשנים האחרונות נוספו תצפיות בצמח בתוך שטחים טבעיים, ובעיקר בקרבת בתי גידול לחים.

בתי גידול לחים, עם מים זורמים או בתי גידול הנהנים מהשקיה בשולים של שטחים חקלאיים.

הצמח פוגע במיני הצמחים המקומיים במספר דרכים על פי מחקר שנערך לאחרונה, עיקר ההשפעה נובעת מהתכונות האללופטיות של הצמח ומתחרות עם המינים המקומיים על משאבי הקרקע. מוקדים של לנטנה ססגונית דוחקים מינים מקומיים כתוצאה מהצללה בסבך בו הצפיפות יכולה להגיע ל-500 פרטים לדונם, כפי שנמדד בשטחים נגועים באוסטרליה. מחקר אחר שנערך שם הראה כי העושר הביולוגי של שטח נגוע נשאר יציב אם כיסוי הלנטנה נמוך מ-75%, וצונח באופן דרסטי כאשר שיעור הכיסוי עובר את הסף הזה. עלי השלכת של לנטנה ססגונית עשירים במיוחד בחנקן המשתחרר עם התפרקותם. בכך היא מעלה את שיעור החנקן בקרקע. מחקר הראה כי התפשטות לנטנה ססגונית יכולה לשנות את משטר השריפות בשטחים נגועים. טרם נחקר באיזו מידה תופעה זו עלולה לעודד את התבססותם של מיני צמחים פולשים אחרים, כגון מיני שיטה, ינבוט, או פרקינסוניה, הנהנים מעודפי חנקן בקרקע.

ניתן לעקור את הפרטים הצעירים ביותר עם שורשיהם. טיפולים פיזיים אחרים אינם יעילים נגד פרטים בוגרים היות ואלו בעלי מערכת שורשים מאוד מפותחת ומתחדשים לאחר כריתה. קוטלי צמחים יעילים הם triclopyr, glyphosate ו-2,4-D, אך כיוון שהצמח פולש בבתי גידול לחים, השימוש בקוטלי צמחים אלו בהם איננו מתאים. צריך לבחון את יעילותם של קוטלי צמחים כגון imazapyr או aminopyralid המתאימים לשימוש בבתי גידול לחים והניתנים ליישום בשיטת חתך-זליפה. נערכו ניסיונות רבים של טיפול ביולוגי נגד הצמח בוצעו 243 ניסיונות שחרור של אויבים טבעיים, עם למעלה מ-40 מיני חרקים הניזונים מהעלים או מהפרחים של הצמח. הניסיונות נערכו באזורים רבים ומגוונים בעולם. לפי שעה, מלבד באיי שלמה, בהוואי ובגואם, הנמצאים כולם באוקיאנוס השקט, הטיפולים הביולוגיים לא אפשרו השתלטות על הצמח. לאחרונה המליצו מספר חוקרים ששימוש במיני חרקים הפוגעים בשורשים עשוי להיות יעיל יותר.

פוטנציאל הפלישה של הצמח לא נראה גבוה בבתי גידול יבשים בשל העונה היבשה הארוכה. אך העובדה שהצמח מהווה בעיה אקולוגית חמורה במספר מדינות ואזורים אחרים ברחבי העולם בהם תנאי אקלים זהים לאלו הקיימים בארץ, מחייבת התערבות מיידית, לפחות בבתי גידול לחים, לפני הגעת הצמח לקצב פלישה מהיר.

לנטנה ססגונית פולשת ביותר מ-60 מדינות והוגדרה כמין פולש האסור לשתילה במספר מדינות כגון דרום-אפריקה בה חובה לנטרל את הפרטים הקיימים על פי חוק. המוקדים העיקריים נמצאים בדרום-אירופה, באפריקה הטרופית ובדרום-אפריקה, באיי המסקרניאס ובאיי סיישל באוקיאנוס ההודי, בהודו ודרום מזרח אסיה, באוסטרליה, בניו-זילנד, בדרום-מערב ארה"ב, ובאיי גלפגוס.