אלף-עלה מימי

Myriophyllum aquaticum

צמח מים רב-שנתי. בדרך כלל הפרטים דו-ביתים (חד-מיניים), אך נצפו גם פרטים דו-מיניים הנושאים פרחים זכריים ונקביים. רוב גוף הצמח מוצף, אך לעומת שאר המינים בסוג, קצות העלים העליונים זקופים ובולטים מעל פני המים עד לגובה של כ-. שורשיו חודרים לקרקע עד לעומק של , לעיתים יותר. נצפו פרטים צפים בגופי מים עשירים בנוטריינטים. הגבעול דק, בצבע צהבהב או אדמדם ומגיע לאורך 2-5 מ'. העלים בצבע ירוק בהיר, ומסודרים בדורים בני 4-6 עלים, באורך 3- וברוחב 0.8-, מנוצים ומורכבים מ-10-14 זוגות עלעלים ישרים, צרים באורך בלבד. העלים הטבולים נושאים פחות עלעלים מאשר העלים המזדקרים. הפרחים בודדים ונמצאים על הגבעול בבסיס פטוטרת העלה בחלקים שמעל פני המים. הם קטנטנים - גודלם כ-1- בלבד, ונטולי עלי-כותרת. הפרי והזרעים אינם מוכרים באזורים בהם הצמח פולש.

אזור תפוצתו הטבעי של מין זה הינו בדרום-אמריקה הטרופית וכולל את ברזיל, אקוודור, בוליביה, פרו, פרגוואי, צפון צ'ילה וצפון ארגנטינה. על פי מקורות אחדים אזור תפוצתו המקורי של הצמח מוגבל לאגן האמזונס בברזיל.

הצמח הובא לישראל כצמח אקווריום, ומשמש גם צמח נוי לבריכות. הוא נמכר בארץ במשתלות. המועד המדויק להכנסתו לישראל לא ידוע.

בכל האזורים בהם הצמח פולש הריבוי וגטטיבי בלבד, וכל הפרטים נקביים. לכן לא נוצרים זרעים. הגבעולים נשברים בקלות ושבר של גבעול באורך בלבד יכול לפתח שורשים וליצור פרט חדש. הפצת הצמח נעשית רק על ידי בני אדם, ובדרך כלל באמצעות שפיכת תכולת אקווריום. הצמח עמיד לקור פרטים שנשמרו בטמפרטורה של +4C במשך שנה שרדו. כאשר גופי מים נגועים קופאים ומכוסים בשכבת קרח, פרטי הצמח אינם גדלים אך שומרים על חיוניותם. הגמישות האקולוגית של מין זה גבוהה מאוד ויכולה להסביר במידה רבה את פוטנציאל הפלישה שלו במגוון בתי גידול. מחקר שנערך לאחרונה בסין, הצביע על תכונות אללופטיות. מחקר שנערך בגרמניה ב-2013 הראה כי הפרמטר המשפיע ביותר על התפתחות אלף-העלה המימי הוא שיעור ה-CO2 במים.

אוכלוסייה של אלף-עלה מימי נמצאה באמצע שנות ה-2000 בעין נבוריה אשר ביער ביריה, בגליל העליון, ונותרה שם עד היום. הצמח כיסה את כל גוף המים ונמצא יחד עם דגי נוי חיים אשר היוו הוכחה כי מקור הפלישה הוא בשפיכת תכולת אקווריום או בריכת נוי. ב-2012 כיסה אלף-עלה מימי לחלוטין את בריכת מעיין אלרואי בעמק יזרעאל. הצמח פונה בצורה מכאנית באותה שנה, אך עדיין נכח במקום בנובמבר 2015.

בתי גידול אקווטיים של מים מתוקים כגון בריכות, ביצות, אגמים ונחלים בהם הזרימה איטית.

הצמח יוצר מוקדים צפופים הדוחקים מיני צמחים מקומיים. במקביל, בדומה לשאר מיני צמחי מים פולשים, הצמח משנה את התכונות הפיזיות והכימיות של המים. לכן נחשב צמח זר 'משנה סביבה' במקומות בהם הוא פולש. הצמח מהווה בית גידול מועדף ליתושים. השפעת התכונות האללופטיות של הצמח על מיני הצמחים המקומיים טרם נחקרה.

הסרת אלף-העלה מימי מגוף מים נגוע קשה במיוחד, ולכן יש להרבות במאמצים כדי למנוע היווצרות של מוקדים חדשים. בין השאר, חשוב למנוע הגעה של פרטים זכריים לארץ, כדי לא לאפשר ייצור זרעים שיכול להביא לפלישות מסיביות, כפי שקרה בדרום-אפריקה בסוף שנות ה-1960 ותחילת ה-1970. טיפול פיזי אינו יעיל אלא באופן זמני, היות ותמיד נשארים במים קטעים של גבעולים היוצרים פרטים חדשים. טיפולים כימיים בהם נעשה שימוש נגד אלף-עלה מימי בחו"ל, לרבות בארה"ב, מתבססים על מגוון חומרי הדברה, ביניהם imazapyr, 2,4-D, Diquat. הטיפול מסובך כיוון שנדרש שימוש במשטחים כדי להגביר את חדירת הקוטלים לעלווה של הצמח. אין להשתמש בחומרים אלו בארץ ללא תיאום מראש ואישור ממשרד החקלאות. יתכן שחומרי הדברה חדשים המפותחים לצורך טיפול בצמחים פולשים בשדות אורז, יהוו חלופה טובה יותר בעתיד הנראה לעין. ב-1994 הובאו לדרום אפריקה מברזיל חרקים מסוג Lysathia sp. אשר הביאו לתוצאות טובות בדיכוי אלף-עלה מימי. הטיפול נמשך כמה שנים כיוון שבחורף האוכלוסיות של האויב הטבעי קורסות, אך כעבור כמה שנים התמוטטו בדרום אפריקה המוקדים של אלף העלה כמעט לחלוטין.

יש לנצל את העובדה כי לפי שעה אלף-עלה מימי יוצר מוקדים מעטים בארץ כדי לנסות לבער את הצמח. העובדה כי מין זה, יחד עם מיני צמחים פולשים אקווטיים אחרים, נמכר במשתלות ,מאוד מקשה על מניעת הפצתם והגעתם לגופי מים שונים. יש לקדם חוק האוסר על מכירה והחזקה של צמחי מים פולשים בישראל.

אלף-עלה מימי פולש בעיקר באוסטרליה, בניו-זילנד, במערב ובדרום ארה"ב, ביפן, בדרום-אפריקה ובבריטניה.