פספלון דו-טורי
Paspalum distichum


עשב רב-שנתי עם קנה שורש זוחל ושלוחות מתפצלות על פני הקרקע בגובה של 15-60 ס"מ. העלים סרגליים, גלולים לאורך או שטוחים, באורך 3- וברוחב 2- בלבד. התפרחת עשויה זוג שיבולים (לעיתים נדירות שיבולת בודדת או שלוש) באורך 2-, הנישאות בקצה הקנה בצורת האות V. השיבוליות דמויות אליפסה באורך 2.5-. הפריחה מחודש יולי עד ספטמבר.

אזור תפוצתו הטבעי אינו ברור, אך ככל הנראה משתרע מדרום ארה"ב לאיים הקריביים, ועד דרום אמריקה הטרופית, ממנה הוא הובא למערב אירופה. מספר חוקרים רואים בו מין מקומי גם בצפון אוסטרליה.

פספלון דו-טורי הגיע מאוחר יחסית לישראל, לעומת אירופה אליה הצמח הובא לראשונה ב-1802, לדרום-מערב צרפת. משם ככל הנראה החל להתפשט למדינות צפון-מערב אגן הים התיכון. התצפית האמינה הראשונה בישראל היא משנת 1939. הרקע לחדירתו לישראל לא ידוע.

צמח של בתי גידול לחים כגון גדות נחלים, אגמים או ביצות. פספלון דו-טורי גדל במגוון קרקעות כולל חוליות ומלוחות ב-pH שנע בין 4.5 ל-7.7. עמיד לשיעורים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע. הריבוי בעיקר באופן וגטטיבי קטעים של קני שורש מפתחים שורשים תוך 36 שעות ויוצרים פרטים נוספים. קצב הגידול מהיר מאוד נמדד קצב גידול של ביום בטמפרטורה של 30C ( ב-25C ו- ב-18C). קצב הגידול מרבי ויציב בין 30C ל-40C. חלקי צמח המופצים במורדי הנחלים בעת הצפות, מאפשרים התפשטות הצמח למרחקים גדולים תוך זמן קצר. הזרעים שומרים על חיוניות יותר משנה, ומשך תקופת תרדמתם טרם נקבע. הצמח עמיד בהצפות זמניות פרטים יכולים לשרוד בעומק של מים, אם החלק העליון של הצמח מעל פניהם. עמיד גם בשריפות. תכונות אלו מצביעות על גמישות אקולוגית יוצאת דופן. הצמח דורש אור מלא ואינו יכול לשרוד בצל.

קיימות בישראל אוכלוסיות רבות של פספלון דו-טורי, למשל, בצפון, בשמורות נחל חרמון, תל-דן, החולה, נחל תבור, עין בדולח, נחל יהודיה, נחל חרוד ובשמורת עין אפק. באזור המרכז נמצאו מוקדים בשמורות עינות תמסח, אחו בנימינה, נחל פולג, ועינות גבתון. אוכלוסיות נמצאו גם לאורך נחלים במדבר יהודה, למשל בשמורת נחל אוג. המוקדים הקיימים אינם גדולים וטרם נבדקה הדינמיקה של אוכלוסיותיהם בארץ, אך לצמח זה כל המאפיינים הביולוגים והאקולוגיים של צמח בעל פוטנציאל פלישה משמעותי.

בתי גידול לחים עם מים זורמים או עם קרקע רוויה.

פספלון דו-טורי מסוגל ליצור מוקדים אחידים וצפופים הדוחקים את מיני הצמחים המקומיים (בדומה להשפעתו של זיף-נוצה חבוי).

עקירה אינה יעילה אלא אם ניתן לוודא כי כל השורשים הוסרו. הצמח אינו שורד בצל וניתן, אם תנאי השטח מאפשרים זאת, לערוך טיפול בחיטוי סולארי באמצעות כיסוי ביריעות אטומות. שיטת טיפול זו קשה ליישום בקרבת מים. טיפול כימי באמצעות glyphosate נחשב יעיל אך אינו מתאים בבתי גידול לחים ולכן עדיף לנטרל את המוקדים העיקריים עם imazapyr המתאים לבתי הגידול האלה. טרם פותחה שיטת טיפול ביולוגי.

ניתן לדכא את המוקדים הגדולים בשטחים מוגנים. נדרשים ניסויי שדה כדי לשפר את הידע לגבי דרכי הטיפול.

פספלון דו-טורי פולש בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. המוקדים העיקריים הם בדרום אירופה, ביפן, בדרום מזרח אסיה ובפרט בתאילנד, וייטנאם, לאוס והפיליפינים, אזורים בהם הוא מטרד קבוע בשדות אורז. פולש גם בהודו, בצ'ילה, בארגנטינה, בניו-זילנד ובדרום מערב אוסטרליה.


שלב פלישהפולש
קצב פלישהאיטי
נזק נוכחיבינונית
נזק פוטנציאלימשמעותי

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת זיף-נוצה חבוי
זיף-נוצה חבוי
זיף-נוצה חבוי
תמונה מאת צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
תמונה מאת פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
תמונה מאת פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פיסטיה צפה