אורן קפריסאי

Pinus brutia

עץ מחטני ירוק-עד בעל גזע ישר בגובה 25-20(35) מ'. קליפת הגזע בצבע אפור-חום, סדוקה ובסדקים צבעה אדום-לבן, גם בפרטים צעירים. המחטים באורך 10- וברוחב 1-, ערוכים בזוגות. צבען ירוק כהה. העץ חד-ביתי בעל פרחים חד-מינים בצורת אצטרובלים הזכריים קטנים, כ- אורך, בצבע צהבהב עם כתמים אדומים. הנקביים גדולים, דמוי ביצה, מגיעים עם ההבשלה לאורך כ- ורוחב , בצבע סגלגל וחום. הם בעלי עוקץ קצרצר וניצבים לענף, לא נטויים לאחור כלפי הגזע כמו באורן ירושלים. הפריחה בחודש אפריל.

מין מזרח-ים תיכוני. אזור תפוצתו הטבעי משתרע מצפון-מזרח יוון, איי רודוס, כרתים, תסוס, מערב ודרום-מערב תורכיה, קפריסין, מערב סוריה ולבנון.

אורן קפריסאי הובא לישראל למטרת ייעור על ידי יערני הקרן הקיימת ב-1927. נטיעתו על פני שטחים נרחבים החלה לקראת סוף שנות ה-1980.

מאוד גמיש בדרישותיו הוא גדל על רוב סוגי הסלעים והקרקעות מלבד חולות; באזור תפוצתו הטבעי הוא גדל באזורים המקבלים בין עד משקעים בשנה. לעומת אורן ירושלים, אורן קפריסאי מאד עמיד לקור, ושורד בטמפרטורות מינימום של -25C. הוא גדל באור מלא וגם בתנאים מעט מוצלים, תכונה המאפשרת לו לחדור למגוון יחידות צומח. 10-12 שנים לאחר נטיעתו קצב הצימוח שלו מהיר בהרבה מזה של אורן ירושלים. ההאבקה נעשית ברוח. יוצר זרעים 10 שנים לאחר הנביטה. אורך חייו כ-120 שנה, לעיתים עד 150 שנה. לעומת אורן ירושלים, אורן קפריסאי אינו נפגע קשות על ידי הכנימה איצרית האורן (Matsucoccus josephi) ואיננו רגיש לפגיעת תהלוכן האורן. זו הסיבה לכך שאגף הייעור של הקק"ל מעדיף לטעת אותו על פני אורן ירושלים. אורן קפריסאי אינו מתחדש לאחר כריתה או שריפה, אך מגבירה את שיעור הנביטותה.

מוקדים של אורן ברוטיה שחדרו ליחידות צומח טבעיות צמודות לחלקות נטועות מעטים, אבל אורן זה פלש כבר בתחילת שנות ה-2000 באופן מסיבי לשמורת טבע הר חורשן באזור רמות מנשה. פרטיו נובטים וגדלים בתוך יער הפרק של אלון התבור (Quercus ithaburensis), האופייני לאזור. פרטים חודרים ליערות אלון מצוי באזור ההר, בפרט במקומות בהן הצפיפות של כיסוי האלונים נמוכה, למשל בשמורת נחל שורק. קיים חשש מבוסס כי היקף חדירתו והתבססותו בתוך יחידות צומח מקומיות צפוי לגדול בשנים הקרובות מכיוון שכבר בסוף שנות ה-1990 הוא היווה 50% מכלל הנטיעות החדשות של קק"ל.

בתי גידול יבשים באזור ההר ובעמקים, במיוחד סביב חלקות נטועות.

חדירה והתבססות של אורן קפריסאי ביער פרק של אלון תבור משנה לחלוטין את המבנה ואת ההרכב של יער מיוחד זה. הוא מעלה את שיעור הכיסוי של רובד העצים עד לסגירתו ומגביר את ההצללה על הרבדים הנמוכים. כתוצאה מכך, פוחתת שכבת העשבוניים, המהווה את עיקר מגוון מיני הצמחים ביחידת צומח זו. בנוסף, עומדים של אורנים ביער רחבי עלים מגבירים את הסיכון לשריפות ואת מהירות התפשטותן אורנים דליקים הרבה יותר ממיני אלונים. האצטרובלים היבשים הנשארים על הענפים מתלקחים במהירות, מתפוצצים למרחק, ובכך מעלים את מהירות ההתפשטות של השריפות.

הטיפול היעיל היחיד הינו כריתה. טיפולים כימיים אינם רלוונטיים במקרה זה.

לאור היקפם של השטחים הנטועים באורן קפריסאי בישראל, ובשל חשיבותם הנופית, יש להיערך ביישום ממשק טיפולי קבוע רק בשטחי שמורות טבע, על מנת למנוע התבססות של פרטיו והגעתם לבגרות. למען הסר הספק מובהר כאן כי אין, ולא הייתה, כל קריאה לכריתת יערות אורן ברוטיה בישראל.

אורן קפריסאי, לעומת מיני אורנים רבים אחרים, אינו ידוע כמין פולש בעולם. הוא הוגדר 'מאוזרח' באוסטרליה ב-2003. בניגוד למיני אורן אחרים, אורן קפריסאי לא ניטע בדרום-אפריקה ובצ'ילה.