טטרקליניס מפריק
Tetraclinis articulata

מאוזרח

author name נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

שלב
אקראי
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
נוכחי
בינונית
משמעותי
חמור

עץ מחטני, ירוק-עד, בעל מבנה צריפי, בגובה 15-8 מ'. הענפים בעלי מפרקים, צפופים ושטוחים בדומה לעץ מחטני אחר ששמו תויה. העלים זעירים, דמוי קשקשים ומחודדים; בסיס העלה הדוק לענף. האצטרובלים הזכריים קטנים מאוד, באורך 5 מ"מ וממוקמים בקצות הענפים. האצטרובלים הנקביים גדולים יותר, 12-8 מ"מ, גם הם נמצאים בקצה הענפים, ובנויים מארבעה קשקשים מעוצים, ירוקים לפני הבשלתם ובצבע כחלחל בעת פתיחתם. ההאבקה נעשית באמצאות הרוח. הזרעים באורך 7-5 מ"מ, רוחב 2 מ"מ ובעלי שתי כנפים.

מין אנדמי לאזור דרום מערב אגן הים התיכון. העץ גדל בעיקר במרוקו למרגלות הרי האטלס וברמה המרכזית, מצפון הריף ועד האזור של איפני בהרי אנטי-אטלס. הוא קיים באלג'יריה ממזרח לאוראן ובכמה אתרים מבודדים באזור הבירה אלג'יר; ובצפון טוניסיה באזור ביזרטה בלבד. בספרד נוכח באזור קרטחנה אבל כצמח שרידי בלבד. טטרקליניס מפריק הוא העץ הלאומי של מלטה, אך למעשה יש בה רק פרטים בודדים. בשל תפוצתו, טטרקליניס מפריק דורג 'בסכנה' על ידי ה- IUCN לגבי נוכחותו באירופה, אך אינו מוגדר ככזה בצפון אפריקה, שם נמצאת עיקר תפוצתו, למרות מגמת הירידה בהיקף אוכלוסיות העץ, בעיקר כתוצאה מלחץ רעייה וכריתה גובר.

הובא לארץ בתחילת המאה ה-20 לצורך ייעור וניטעו חלקות כבר בשנות ה-1930. רוב החלקות ניטעו בשנות ה-1980. על פי נתונים של קק"ל ניטעו בארץ 1,300 דונם של עומדים טהורים ו-6,000 דונם כמין משני. על פי אותו מקור, בשנות ה-2000 בוצעו נטיעות של טטרקליניס בישראל בקצב של 15,000 שתילים מדי שנה. הנטיעות בוצעו בדרום רמת הגולן, בגליל התחתון, בהרי ירושלים, במרכז ובנגב.

הודות למחקרים שערכו חוקרים צרפתים וצפון אפריקאים באזור תפוצתו הטבעי, קיים מידע לגבי התכונות הביולוגיות והאקולוגיות של טטרקליניס מפריק העץ צומח על כל סוגי קרקעות, בסיסיות על סלעי משקע, וחומציות על סלעים מטמורפיים. עם זאת, העץ אינו גדל על קרקעות לחות, כבדות ובאופן כללי, אינו סובל בתי גידול לחים. צומח היטב באזורים המקבלים בין 300 ל-600 מ"מ משקעים בממוצע בשנה ולכן הוא יכול לגדול גם באזור הצחיח למחצה. קצב הצימוח נע בין 9.3 ל-15.7 ס"מ בשנה על פי מדידות שנעשו באזור תפוצתו הטבעי. מגיל 15 מתחילים הפרטים ליצור זרעים בכמויות גדולות (100,000 זרעים לק"ג אצטרובלים) והם מופצים בעיקר סביב העץ. חיוניות הזרעים קצרה- 6 עד 8 חודשים בדרך כלל , אך בתנאים מיטביים יכולים זרעים לשמור על חיוניותם עד שנתיים. טטרקליניס מפריק מתרבה גם בצורה וגטטיבית, תכונה לא שכיחה אצל מחטניים (חשופי הזרע). העץ מאריך ימים ויכול לחיות עד 400 שנה. הוא נשרף בקלות ונפגע מרעייה אך בעל יכולת התחדשות גבוהה ביותר לאחר פגיעה. טטרקליניס מפריק הוא פונדקאי משני של Cinara cupressi sensu lato כנימת עלה, מין זר הנמצא בישראל מ-1980.

על פי נתונים שהתפרסמו בעיתון "יער" ב-2011 נמצאו כמויות גדולות של זריעים של טטרקליניס בתוך ומסביב לחלקות נטועות, למשל באזור יערות כיסופים, מיתר, ניר משה, דורות, שוקדה, נתיבות ולביא. על פי אותו מקור, הזריעים נצפו ברדיוס של עד 200 מ' סביב החלקות, ואף מעבר לכך ביער לביא. הזריעים שתוארו מגיעים לגובה של כמה עשרות ס"מ עד 1 מטר בעת הסקירה. ב-2013 נצפו בצפון רמת הנדיב עשרות פרטים של טטרקליניס מפריק, בגבהים שונים, חלקם מעל 3 מ' גובה, אשר התבססו בתוך חורש פתוח של בר-זית בינוני ואלת המסטיק. ריבוי הפרטים, גילם השונה, ובעיקר העובדה שהתפשטו במקום שלא בעקבות הפרה, העלו חשש כי לטטרקליניס יכולת חדירה והתפשטות גבוהה. ב-2017 אותרו מוקדים של טטרקליניס מפריק בהרי נצרת ובהרי יהודה בסמוך לחלקות נטועות. תופעה זו מצדיקה מעקב צמוד אחרי הדינמיקה של העץ בשנים הקרובות. על פי מנהל אגף הייעור לשעבר בקק"ל, כבר בשנות ה-1990 הובן כי לטטרקליניס יש יכולת התפשטות בעייתית. לפי שעה ניתן לדרג את טטרקליניס מפריק כעץ מאוזרח בישראל. מעקב אחרי המוקדים אשר אותרו בעקבות הנטיעות חיוני.

בחבל התיכוני ובאזור הספר - בתי גידול יבשים לא מופרים.

מלבד הצללה ודחיקת מינים מקומיים במקומות בהם עלול ליצור עומדים צפופים לא קיים מידע באשר להשלכותיו על המערכות האקולוגיות המקומיות. נושא זה ייחקר במידה ויתברר כי העץ הופך לפולש משמעותי בישראל.

לא קיים מידע בנושא טיפול בטטרקליניס מפריק. לאור יכולתו הגבוהה מאוד להתחדש, סביר להניח שבניגוד למיני מחטניים פולשים אחרים כריתה לבדה לא תנטרל את העץ, ויהיה צורך בשימוש בחומר הדברה.

לאור יכולת העץ לחדור ולהתבסס בבתי גידול יבשים לא מופרים מומלץ לבער את המוקדים הקיימים ולערוך מעקב קבוע סביב חלקות בהן ניטע העץ בעבר.

אוכלוסייה קטנה אותרה ב-1984 בעיר נמל Simon's town בדרום-אפריקה. הועלתה השערה לפיה זרעים הוחדרו ממלטה באמצעות אניות הצי הבריטי שעגנו במקום. העץ נכלל ברשימת מיני השיחים והעצים הפולשים בעולם שהוצאה ב-2011. בבדיקה שנעשתה שם בשנים האחרונות לא נמצאו אותם פרטים ולא ברור אם הם הוסרו בכוונה או לא שרדו. טטרקליניס מפריק דווח ב-2009 כמין מאוזרח בצפון מזרח מחוז פמגוסטה בקפריסין, באזור הנמצא תחת כיבוש תורכי.

author name נכתב על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
צלקנית נאכלת
פולש
תמונה מאת פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פלפלון דמוי-אלה
פולש
תמונה מאת פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פיסטיה צפה
פולש
תמונה מאת מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
מלוח ספוגי
פולש