ושינגטוניה חוטית

Washingtonia filifera

לסוג וושינגטוניה שני מינים בארץ: וושינגטוניה חוטית (W. filifera) ו-וושינגטוניה חסונה (W. robusta). שני המינים דומים מאוד וקשה להבדיל ביניהם בשלבים הראשונים להתפתחותם. ישנן הכלאות בין שני המינים ובני הכלאיים מראים סימני ביניים. הוושינגטוניה החוטית הוא מין דו ביתי (פרחים זכריים ונקביים מצויים על עצים שונים). כמו ברוב הדקליים, הוא בעל גזע ישר, לא מסועף, ונושא עלים גדולים ברוחב 1.5 עד 2.5 מ' בצורת מניפה. הפריחה בין חודש מרץ למאי. הוושינגטוניה החוטית הוא עץ בגובה בינוני-גבוה, בעל גזע רחב, מעל 100 ס"מ קוטר בפרטים הבוגרים, עליו זקופים ומעט כפופים בקצותיהם; בשוליים של פטוטרת העלה יש קוצים קטנים, פרוסים בצורה בלתי סדירה ונעלמים בבסיס הפטוטרת.

אזור תפוצתה של הוושינגטוניה החוטית הוא באזור הצחיח והצחיח למחצה של דרום-מערב ארה"ב ושל צפון-מערב מקסיקו, במדבר סונורה. היא גדלה בגובה הים לאורך קניונים ובקרבת מקורות מים ומצויה בדרום מזרח קליפורניה ובמערב אריזונה.

הוושינגטוניה החוטית הובאה כעבור זמן לאחר הכנסתה לארץ של הוושינגטוניה החסונה ב-1905 והן לעתים נשתלו זו לצד זו.

הוושינגטוניה החוטית עמידה לחום וליובש ופחות רגישה לקור. באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים אליהם היא פולשת, היא מתבססת בבתי גידול מגוונים, לחים וגם מאוד יבשים. תכונה נוספת המצביעה על דרישות אקולוגיות נמוכות, היא יכולתה לנבוט ולצמוח על קרקעות רדודות ודלות. היא מסוגלת לגדול בסדקי מדרכות בשטחים בנויים. הריבוי רק באמצעות זרעים המופצים על פי רוב על ידי ציפורים ולכן פיזור הזרעים נעשה למרחקים של עשרות מטרים ויותר ולעיתים למקומות לא נגישים.

קיים וויכוח איזה מין של וושינגטוניה הוא המתפשט ביותר בארץ. ככל הנראה, מדובר בוושינגטוניה חוטית. מין זה הפך למטרד בגינות ובפארקים, ופולש גם לאורך צדי דרכים. מתחילת שנות ה-2000 נצפו פרטים שחדרו לבתי גידול טבעיים, מופרים ולא מופרים, למשל בשמורת שפך הנעמן, באזור שפך נחל צלמון, בשמורת עין גדי, בעינות הכיכר, במלחת סדום, ואף בחולות מישור החוף ממערב לראשון לציון. מספר הפרטים של וושינגטוניה הפולשים בשטחים טבעיים בישראל, עדיין מוגבל וטרם נצפו יחידות צפופות. הפרטים שנצפו, נצפו בשטחים טבעיים צעירים, וקיימת אפשרות כי אנו נמצאים כעת בסוף תקופת השהיה המינימאלית של וושינגטוניה בארץ. ריבוי הדיווחים בשנים האחרונות על פלישת וושינגטוניה במקומות שונים בעולם, למשל בדרום מערב אוסטרליה, מחזקים הנחה זו.

מוקדים של וושינגטוניה עלולים ליצור יחידות צפופות ולדחוק את המינים המקומיים, אם כי הצל הנוצר קטן מזה של עצים פולשים אחרים. הצטברות העלים היבשים לאורך הגזע מגבירה את הסיכון לשריפה.

עקירת הפרטים הצעירים היא הטיפול היעיל ביותר. כריתת עצים בבסיסם יעילה. נוסו בהצלחה טיפולים כימיים בקידוח מילוי באמצעות Glyphosate. לא קיים טיפול ביולוגי.

רצוי לנטרל את הפרטים המתבססים בבתי גידול טבעיים כדי שלא יהפכו למקורות זרעים נוספים.

וושינגטוניה חוטית פולשת בדרום מערב אוסטרליה, באזור Perth, באיטליה, בקפריסין, בספרד, בכרתים וברודוס.