ושינגטוניה חסונה

Washingtonia robusta

לסוג וושינגטוניה שני מינים בארץ: וושינגטוניה חוטית (W. filifera) וושינגטוניה חסונה (W. robusta). שני המינים דומים מאוד וקשה להבדיל ביניהם בשלבים הראשונים להתפתחותם. ישנן הכלאות בין שני המינים ובני הכלאיים מראים סימני ביניים. הוושינגטוניה החסונה הוא מין דו ביתי (פרחים זכריים ונקביים מצויים על עצים שונים). כמו ברוב הדקליים, הוא בעל גזע ישר, לא מסועף, ונושא עלים גדולים ברוחב 1.5 עד 2.5 מ' בצורת מניפה. הפריחה בין חודש מרץ למאי. וושינגטוניה חסונה הוא עץ גבוה, בעל גזע דק שקוטרו אינו עולה על 80 ס"מ בפרטים הבוגרים. עליו כפופים ובבסיס מניפת העלה בצד התחתון יש לבד חום בהיר. לאורך קצוות פטוטרת העלה קוצים גדולים יותר, פרוסים בצורה סדירה ונוכחים גם בבסיס הפטוטרת.

אזור תפוצתה של הוושינגטוניה החסונה הוא באזור הצחיח והצחיח למחצה של דרום-מערב ארה"ב ושל צפון-מערב מקסיקו, במדבר סונורה. היא גדלה בגובה הים לאורך קניונים ובקרבת מקורות מים ומצויה באזור דרומי וחם בצפון מערב מקסיקו ובחצי האי באחה-קליפורניה.

וושינגטוניה חסונה הובאה לראשונה לישראל כעץ נוי ב-1905. לאחר מכן כשהוכנסה לארץ גם וושינגטוניה חוטית הן נשתלו לעיתים זו לצד זו.

הוושינגטוניה החסונה עמידה לחום וליובש והינה רגישה לקור. באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים אליהם היא פולשת, היא מתבססת בבתי גידול מגוונים, לחים וגם מאוד יבשים. תכונה נוספת המצביעה על דרישות אקולוגיות נמוכות, היא יכולתה לנבוט ולצמוח על קרקעות רדודות ודלות. היא מסוגלת לגדול בסדקי מדרכות בשטחים בנויים. הריבוי רק באמצעות זרעים המופצים על פי רוב על ידי ציפורים ולכן פיזור הזרעים נעשה למרחקים של עשרות מטרים ויותר ולעיתים למקומות לא נגישים.

קיים וויכוח איזה מין של וושינגטוניה הוא המתפשט ביותר בארץ. ככל הנראה, מדובר בוושינגטוניה חוטית. מספר הפרטים של וושינגטוניה הפולשים בשטחים טבעיים בישראל, עדיין מוגבל וטרם נצפו יחידות צפופות. הפרטים שנצפו, נצפו בשטחים טבעיים צעירים, וקיימת אפשרות כי אנו נמצאים כעת בסוף תקופת השהיה המינימאלית של וושינגטוניה בארץ. ריבוי הדיווחים בשנים האחרונות על פלישת וושינגטוניה במקומות שונים בעולם, למשל בדרום מערב אוסטרליה, מחזקים הנחה זו.

בתי גידול מופרים וטבעיים בחבל הים תיכוני; בתי גידול לחים באזור הצחיח והצחיח למחצה.

מוקדים של וושינגטוניה עלולים ליצור יחידות צפופות ולדחוק את המינים המקומיים, אם כי הצל הנוצר קטן מזה של עצים פולשים אחרים. הצטברות העלים היבשים לאורך הגזע מגבירה את הסיכון לשריפה.

עקירת הפרטים הצעירים היא הטיפול היעיל ביותר. כריתת עצים בבסיסם יעילה. נוסו בהצלחה טיפולים כימיים בקידוח מילוי באמצעות Glyphosate. לא קיים טיפול ביולוגי.

רצוי לנטרל את הפרטים המתבססים בבתי גידול טבעיים כדי שלא יהפכו למקורות זרעים נוספים.

וושינגטוניה חסונה פולשת בפלורידה, בדרום קליפורניה ובהוואי.