קדד סיבר
Astragalus sieberi
מבוסס על:
בן-שיח דליל, קוצני ביותר שגובהו 20-40 ס"מ, מתפצל בבסיסו למספר גבעולים קשתיים זקופים, אשר לרוב אינם מסתעפים. מסביב לגבעול גדלים עלים מנוצים ארוכים בעלי 17-25 זוגות עלעלים, שצורתם אליפטית מוארכת והם קרחים כמעט בחלקם העליון. העלה קצר יחסית לסוג - 7-11 ס"מ. בבסיס הצמח ולאורך הענפים ערוכות אגודות של פרחים צהובים חסרי עוקצים. הפרח פרפרני בצבע צהוב עז וגדול מאוד - אורכו 24-26 מ"מ והוא בעל כמות גדולה של צוף. הפרי הוא תרמיל ישר ומחודד מאוד בקצהו, אורכו 3-4.7 ס"מ, קרח כמעט לחלוטין. קליפת התרמיל מעוצה ועל פני השטח שלו עירוק חלש. המעבר בין גוף התרמיל למקור הקוצני הדרגתי מאוד (להבדיל מקדד לביד וקדד דליל) התרמיל הבשל נשאר על ענפי הצמח היבשים תקופה ארוכה מאוד ואינו מפיץ כמעט את זרעיו: החלק העליון של התרמיל מתפשק ומחיצת הפרי המדומה נחשפת לבלייה. הזרעים חומים פחוסים מצידיהם, קוטרם 4-5 מ"מ והם משתחררים מהתרמיל רק בזמן שיטפון, אז הצמח היבש נשבר ונגרס במערבולת המים והאבנים. קדד סיבר דומה מאוד לקדד הסיף מצד אחד ולקדד לביד מצד שני. אברי הצמח קטנים יותר מאשר אלה של קדד הסיף - העלים, העלעלים, הפרי וצורת הצמח הכללית. מאידך, הצמח נוטה יותר לצורת גידול של בן-שיח זקוף והוא קוצני הרבה יותר מקרוביו.
פורח באביב המדברי בפברואר-אפריל.
הצמח גדל באזור אילת ובדרום הערבה. הוא נדיר ביותר ומוכר כיום רק מחמישה אתרים מאזור יהל ועד יוטבתה,- נחל שעלב, מישור גרופית וליד יהל.
ערוצי מדבריות בנוף מדברי קיצוני מגוון: ואדיות בנוף חמדות, חולות והרי גיר,אבן-חול וסלעי יסוד.
על מאפייני הסוג קדד – ראה קדד אפיל. על תפוצת מיני קדד בארץ ובעולם – ראה קדד הקרקפות.
לפי זהרי (1972), קדד סיבר נמנה גם הוא על סקציית Coronopus (ראה תיאור הקבוצה בערך ק. לביד). למינים בסקציה זו יש פרחים צהובים גדולים עשירים בצוף ודבורים בודדות גדולות בעיקר מהסוג מדרונית (Anthophora) (בגודל 6-23 מ"מ) מבקרות בהם ועפות מאות מטרים ואף קילומטרים בין פרט אחד למשנהו. מסקציה זו גדלים במדבר שלנו חמישה מינים: קדד הסיף, ק. סיבר, ק. דליל, ק.משולש וק. לביד. קדד סיבר הוא המין הקוצני ביותר מבין מיני הקבוצה ותחום תפוצתו הוא היובשני ביותר; הוא גדל רק במדבריות קיצוניים שכמות המשקעים בהם נמוכה מ-50 מ"מ גשם בשנה. ייתכן שקדד סיבר הוא צורה קיצונית וקוצנית של קדד הסיף - כל הצמח קטן יותר, קוצני יותר, העלים קטנים יותר והפירות קצרים אך מחודדים בדיוק כמו בקדד הסיף. עם זאת הפלורות של אזור המזרח התיכון וכן החוקרים המומחים לקבוצה זו נותנים לקדד סיבר מעמד של מין עצמאי נפרד מקדד הסיף. מחקר מפורט רב-שנתי של האוכלוסיות, תוך תיאור השונות המרחבית והבין שנתית, עשוי לתת תשובה לשאלה האם לפנינו מין עצמאי או זן יובשני של קדד הסיף.
* הצמח נדיר מאד בשתי הגלילות של הדרום הקיצוני בהן הוא גדל, וקשה להעריך בוודאות שינויים ומגמות במספרי האתרים בטווח רב-שנתי עקב מיעוט האיסופים והתצפיות. הצמח נעלם מהאתרים שבהם נאסף ונצפה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ונמצא באתרים אחרים בשנות ה-80 וה-90.
* דגם הפיזור המקומי הוא כפרטים בודדים פזורים בשטח, לעתים רבות רק פרט בודד. אין מידע על מצבו של בנק הזרעים שממנו תיתכן התחדשות בשנים גשומות.
* המספר הזעום של הפרטים חושף את הצמח לסיכוני הכחדה בתנאים של בצורות ממושכות ותכופות.
* אתר אחד מצוי בתחומי שמורת חי-בר ואתר נוסף, בנחל נטפים כלול בשמורת מסיב אילת.
* כנראה שמצוי בסכנת הכחדה רק בישראל, תפוצתו העולמית רחבה למדי ואינו מופיע ברשימות של צמחים אדומים.
יש לערוך סקרים בדרום הערבה ובאזור אילת בכדי לקבל תמונה מעודכנת של מספר האוכלוסיות וגודלן. באתרים הידועים מומלץ לנטר וללמוד את המגמות הרב-שנתיות בחיי הפרטים ובמצב האוכלוסייה.
במדבריות קיצוניים של חצי-האי ערב, מצרים, סיני, עיראק כווית, סוריה, איראן וישראל. נמצא לאחרונה בדרום ירדן באחד הקניונים היורד מאזור פטרה.
בן שיח נדיר מאד של אזורי המדבר הקיצוני בישראל. האוכלוסיות מועטות ומספר הפרטים הידוע קטן ביותר. מגיע בדרום ישראל לגבול תפוצתו הצפוני.
ראה קדד לביד.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Sieber's Milk-vetch |
| שם ערבי | |
| משפחה | קטניות |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר |
| כורוטיפ | מזרח סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | ואדיות באזור יהל ויוטבתה בדרום הערבה |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
