קדד דליל
Astragalus sparsus
מבוסס על:
צמח עשבוני רב-שנתי מעוצה בבסיסו, לרוב משתרע על הקרקע, שגובהו מגיע ל-30-55 ס"מ. הגבעול בעל שעירות צמרית לבנה-לבידה, מתפצל לרוב למספר סעיפים הגדלים באלכסון או בכוון אופקי. עלי הלוואי של כל עלה משולשים, מחודדים בראשם ואורכם 10-12 מ"מ. העלה מנוצה, אורכו 6-11 ס"מ, בעל 10-15 זוגות עלעלים ועלעל בודד בקצהו. העלעלים דמויי ביצה הפוכה עד אליפטיים, בעלי שעירות רכה מפושקת ודלילה, אורכם 11-18 מ"מ ורוחבם 5-8 מ"מ. העלה מקופל לרוב, במיוחד בצהרי היום, וקצהו מחודד או קהה. התפרחת בעלת עוקץ קצר או יושבת בבסיס העלה, נושאת מספר פרחים המסודרים בקרקפת דמוית חצי כדור. הפרח צהוב וגדול, אורכו 25-32 מ"מ. גביע הפרח שעיר, אורכו 15-18 מ"מ, בעל שיניים צרות באורך 6-8 מ"מ. בבסיס כל פרח יש חפה קרומי מחודד שאורכו 8 מ"מ. הפרי תרמיל מוארך וצר, אורכו 30-45 מ"מ ורוחבו 7-8 מ"מ, בעל שעירות לבנה - לבידה. הפרי מחודד בקצהו למקור שאורכו 5-8 מ"מ נפתח בהבשלה רק בחלקו. עוקצי התפרחת, הפרחים והפירות קצרים ולתפרחת צורה של קרקפת. הזרעים תת-מרובעים, חומים וקוטרם 3-4 מ"מ.
הפריחה באביב - סוף פברואר, מרס ואפריל.
הצמח גדל בהרי אילת ובערבה, ב-18 אתרים מתועדים, ומעריכים כי יש כ-30 אתרים. בהרי אילת נרשם ונאסף פעמים אחדות בין השנים 1955-1988 בשלושה אתרים בנחל שלמה ובנחל גרוף ונכחד מאתר נוסף בקרבת העיר. לאחר החורף הגשום של 2010 נמצאו 11 אתרים חדשים בהרי אילת הנמוכים וסביב לעיר. בערבה הוא נצפה בשלושה אתרים בנחל שלהב וצפונית לאילות (מימי רון).
ערוצי נחלים חצציים וחוליים במדבר קיצוני חם מתחת לקו גשם של 50 מ"מ.
על מאפייני הסוג ראה קדד אפיל. על תפוצת מיני קדד בארץ ובעולם – ראה קדד הקרקפות.
קדד דליל שייך לקבוצה של "קדדי ענק" בעלי עלים ארוכים ביותר וגבעול מרכזי זקוף שאינו מתפצל, המתנשא לגובה עד 120 ס"מ; המכונה קבוצת קדד גדול-פרי על שם המין הים-תיכוני השכיח שלה (Sec. Astragalus, Podlech 2005). קבוצה זו כוללת כ-40 מינים הגדלים מאפגניסטן וקירגיסטן במרכז אסיה, מערבה עד טורקיה ויוון. שלושה מינים גדלים בספרד ובהרי-האטלס, וניתן לראות בהם מקטע שרידי מהעת בה הצמחייה האיראנו-טוראנית חדרה מאסיה עד לצפון אפריקה. מרכז הקבוצה באפגניסטן, משם תוארו 21 מינים. בלבנט מייצגים את הקבוצה שני מינים נפוצים: קדד גדול-פרי בחבל הים תיכוני וקדד פיינברון ברצועת הספר, שממנו נגזרו כנראה שני המינים המדבריים - קדד דליל וקדד לביד. הפרי הגדול של קדד גדול-פרי וק. פינברון הוא מעובה-סגלגל, והפרי של המינים המדבריים הוא תרמיל צר ומוארך הדומה יותר לפירות של סקציית Coronopus עליה נמנים ק. הסיף, ק. משולש וק. סיבר. לבני סקציה Coronopus קוצים חדים וארוכים הנוצרים מהתקשות פטוטרת העלים של העונות הקודמות.
זהרי (פלורה פלשתינה, 1972) חילק בעקבות המונוגרפיה של אייג (Eig, 1955) את הקדדים בעלי גבעול מרכזי לא מסתעף בצורה שונה (עדיפה לטעמנו): קדד גדול-פרי וקדד פינברון מוקמו בסקציית "גדול-פרי" בה צמחים עם תרמיל שעמי עבה דופן; וכל שאר המינים שוייכו לסקציית קורונופוס לה תרמיל מוארך מרובה זרעים. על פי זהרי, בסקציה הראשונה עוקצי העלים שאירים (נותרים על הגבעול), ובסקציה השניה הם קוצניים ממש (סימן זה אינו תופס לגבי קדד דליל).
* תפוצתו של הצמח מוגבלת בישראל לשתי גלילות ואין שינוי במספר הגלילות לאורך עשרות השנים שבהן נאסף או דווח. עלייה גדולה במספר האתרים נצפתה לאחר החורף הגשום בערבה ובדרום הנגב ב-2010, לעומת הידוע עד אז. ייתכן שמספר האתרים שבהם הצמח מצוי בתרדמה בבנק הזרעים גדול ממספר האתרים שבהם הוא נצפה בפועל בעונה מסוימת. חסר מידע מתועד לאורך שנים בהקשר זה, והמגמות הרב-שנתיות של שינוי במספרי האתרים אינן ברורות.
* גדל לרוב בדגם של פרטים בודדים הפזורים בשטח במרחקים גדולים זה מזה. אין מידע מספרי בדוק על מספרי האוכלוסיות וגודלן בכל אתר.
* ייתכן שמגמת ההתייבשות האקלימית והירידה במספר ובעוצמה של השיטפונות בואדיות אילת והערבה (אם אמנם מתקיימת) תפגע באפשרות ההתחדשות מתוך בנק הזרעים ועלולה לחסל את האוכלוסיות. פעילות רכבי שטח בואדיות פוגעת במין זה, כביתר הצמחים האופייניים לערוצים.
* האתרים בנחל שלמה מצויים בתחומי שמורת מסיב אילת.
* הצמח מופיע גם ברשימת המינים האדומים של מצרים.
מומלץ לקיים מעקב שיטתי רב-שנתי בנחלים של הרי אילת והערבה במקומות שתועדו בעבר, על מנת ללמוד את הדינמיקה של הפרטים, האוכלוסיות והאתרים. יש להקפיד על אי פגיעה בצומח בערוצים באזורים אלה.
גדל במזרח האזור הסהרו-ערבי: ישראל, דרום ירדן, סיני במצרים, ערב, קטר ותימן.
עשב רב שנתי נדיר של ערוצים בערבה ובהרי אילת, המופיע על פני השטח בתדירות בלתי סדירה, באוכלוסיות דלילות. צמח פריפריאלי שקצה תפוצתו העולמית בדרום הארץ.
ראה קדד לביד.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Sparse Milk-vetch |
| שם ערבי | |
| משפחה | קטניות |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | מזרח סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | נחל שלמה |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.7
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
