קדד דליל
Astragalus sparsus

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

צמח עשבוני רב-שנתי מעוצה בבסיסו, לרוב משתרע על הקרקע, שגובהו מגיע ל-30-55 ס"מ. הגבעול בעל שעירות צמרית לבנה-לבידה, מתפצל לרוב למספר סעיפים הגדלים באלכסון או בכוון אופקי. עלי הלוואי של כל עלה משולשים, מחודדים בראשם ואורכם 10-12 מ"מ. העלה מנוצה, אורכו 6-11 ס"מ, בעל 10-15 זוגות עלעלים ועלעל בודד בקצהו. העלעלים דמויי ביצה הפוכה עד אליפטיים, בעלי שעירות רכה מפושקת ודלילה, אורכם 11-18 מ"מ ורוחבם 5-8 מ"מ. העלה מקופל לרוב, במיוחד בצהרי היום, וקצהו מחודד או קהה. התפרחת בעלת עוקץ קצר או יושבת בבסיס העלה, נושאת מספר פרחים המסודרים בקרקפת דמוית חצי כדור. הפרח צהוב וגדול, אורכו 25-32 מ"מ. גביע הפרח שעיר, אורכו 15-18 מ"מ, בעל שיניים צרות באורך 6-8 מ"מ. בבסיס כל פרח יש חפה קרומי מחודד שאורכו 8 מ"מ. הפרי תרמיל מוארך וצר, אורכו 30-45 מ"מ ורוחבו 7-8 מ"מ, בעל שעירות לבנה - לבידה. הפרי מחודד בקצהו למקור שאורכו 5-8 מ"מ נפתח בהבשלה רק בחלקו. עוקצי התפרחת, הפרחים והפירות קצרים ולתפרחת צורה של קרקפת. הזרעים תת-מרובעים, חומים וקוטרם 3-4 מ"מ.
הפריחה באביב - סוף פברואר, מרס ואפריל.

הצמח גדל בהרי אילת ובערבה, ב-18 אתרים מתועדים, ומעריכים כי יש כ-30 אתרים. בהרי אילת נרשם ונאסף פעמים אחדות בין השנים 1955-1988 בשלושה אתרים בנחל שלמה ובנחל גרוף ונכחד מאתר נוסף בקרבת העיר. לאחר החורף הגשום של 2010 נמצאו 11 אתרים חדשים בהרי אילת הנמוכים וסביב לעיר. בערבה הוא נצפה בשלושה אתרים בנחל שלהב וצפונית לאילות (מימי רון).

ערוצי נחלים חצציים וחוליים במדבר קיצוני חם מתחת לקו גשם של 50 מ"מ.

* תפוצתו של הצמח מוגבלת בישראל לשתי גלילות ואין שינוי במספר הגלילות לאורך עשרות השנים שבהן נאסף או דווח. עלייה גדולה במספר האתרים נצפתה לאחר החורף הגשום בערבה ובדרום הנגב ב-2010, לעומת הידוע עד אז. ייתכן שמספר האתרים שבהם הצמח מצוי בתרדמה בבנק הזרעים גדול ממספר האתרים שבהם הוא נצפה בפועל בעונה מסוימת. חסר מידע מתועד לאורך שנים בהקשר זה, והמגמות הרב-שנתיות של שינוי במספרי האתרים אינן ברורות.
* גדל לרוב בדגם של פרטים בודדים הפזורים בשטח במרחקים גדולים זה מזה. אין מידע מספרי בדוק על מספרי האוכלוסיות וגודלן בכל אתר.
* ייתכן שמגמת ההתייבשות האקלימית והירידה במספר ובעוצמה של השיטפונות בואדיות אילת והערבה (אם אמנם מתקיימת) תפגע באפשרות ההתחדשות מתוך בנק הזרעים ועלולה לחסל את האוכלוסיות. פעילות רכבי שטח בואדיות פוגעת במין זה, כביתר הצמחים האופייניים לערוצים.
* האתרים בנחל שלמה מצויים בתחומי שמורת מסיב אילת.
* הצמח מופיע גם ברשימת המינים האדומים של מצרים.

מומלץ לקיים מעקב שיטתי רב-שנתי בנחלים של הרי אילת והערבה במקומות שתועדו בעבר, על מנת ללמוד את הדינמיקה של הפרטים, האוכלוסיות והאתרים. יש להקפיד על אי פגיעה בצומח בערוצים באזורים אלה.

גדל במזרח האזור הסהרו-ערבי: ישראל, דרום ירדן, סיני במצרים, ערב, קטר ותימן.

עשב רב שנתי נדיר של ערוצים בערבה ובהרי אילת, המופיע על פני השטח בתדירות בלתי סדירה, באוכלוסיות דלילות. צמח פריפריאלי שקצה תפוצתו העולמית בדרום הארץ.

ראה קדד לביד.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהקטניות
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמדברית
כורוטיפמזרח סהרו-ערבי
אתר מרכזי לשימורנחל שלמה

נדירות
1
5
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליותS

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

2 (2) גלילות
צמידות: 0
23.5% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת קדד קצר-שיבלת
קדד קצר-שיבלת
קדד קצר-שיבלת
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת קדד לביד
קדד לביד
קדד לביד
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת קדד שימפר
קדד שימפר
קדד שימפר
תמונה מאת קדד מכופל
קדד מכופל
קדד מכופל
קרוב לסיכון NT